Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 377
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] והשניה לא עירבו כלל וכו'. דאם עירבה השניה לעצמו אין אוסרת החצר ומותרת אותה שעירבה לשפוך להדיא לגומא אבל כשלא עירבה הוה ליה רגל האסורה במקומה ואוסרת החצר עיין ריש סימן שע"ה (מגן אברהם):
[ב] [לבוש] אבל אם הוא יתרה וכו'. תימא לי שהמגיד פרק ד' כתב דמיירי בחצר שהיא ארבע על ארבע (ט"ז), ולעניות דעתי המגיד קאי ארישא דרמב"ם דמותר לשפוך בחצר בלא עוקה כמו שנתבאר ריש סימן שנ"ז אבל בסיפא דעשו עוקה מיירי בפחות מארבע:
[ג] [לבוש] גם על הטור וכו'. וכן ברמב"ם שם מבואר כן לכן נראה לי עיקר בטור וביישוב הלבוש אף שהט"ז כתב דמאן דמותיב שפיר מותיב ולבוש לא תירץ כלום:
[ד] [לבוש] והוא הדין אם גם בני השניה וכו'. אין פירוש לדבריו למה לא תועיל גומא של זה גם לזה (ט"ז), ונראה לי כיון דמים שלו יורדין לעוקת חבירו גזרינן יותר שיוציא כל כליו מעליה לחצר ועיין ס"ק א' דילמא מותר באמת:
[ה] [לבוש] הכל דברי מותר וכו'. דהא תוס' מתירים למי שעשה עוקה אף שלא עירבו תרווייהו ולהטור אסור כמו שכתב הלבוש טעמא דלעיל דחיישינן שישפוך אף בגומא הקרוב: