Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 384
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] ברשות וכו'. נראה לי דכותי יש לו חוב על הבית מיקרי רשות (מגן אברהם), יהודים שמתאכסנים אוסרים זה על זה וצריכין עירוב ושכירות מכותים אף שאינם שם שלושים יום והא דאין אורח אוסר היינו כשיש שם בעל הבית קבוע דאז הם בטלים לגביו אבל כשהם כולם אורחים אוסרים (תשובת רמ"א סימן ק"כ) והאריך להוכיח שם מש"ס ואני מצאתי ראייתו לדינו בראב"ן דף ע' עיין שם, וסיים בראב"ן הלכך יהודים הבאין ליריד כמו פרנקפורט ומאכסנין בחצר אחד בארבע בתים או חמישה והכותי בעל החצר כמו כן בבית או בחצר עמהן צריכין לשכור וכו' ואם יש שם בית גדולה וחילקו הכותי במחיצות קנים ונתאכסנים שם ישראל ולכל חבורה יש לה פתח לחצר וגם יש חבורת שדרין בבתים אחרים בחצר אם מוליכין העירובין לאחד מאותן הבתים שחילקו בקנים די לכל החבורת שבאותו הבית החלוק בעירוב אחד אפילו מחיצתן מגיעת לתקרה אבל נתנו עירובן לבית אחר שבחצר צריך עירוב לכל חבורה וחבורה, ואם כולן יוצאין בפתח אחד לחצר עירוב אחד לכולן, עד כאן, ועיין סימן ש"ע סעיף ג':
[ב] [לבוש] עד שלושים יום וכו'. לשון הטור ושולחן ערוך דאחר שלושים יום וכן משמע סוף סימן ש"ע:
[ג] אנשי חיל וכו'. זה מתשובת רשב"א הביאו בית יוסף, ותמה אני דדברי רשב"א סותרים דהא כתבו בית יוסף ורמ"א ריש סימן שפ"ב בשם הרשב"א דאם השאיל או השכיר לכותי אינו אוסר דלא השאיל וכו' ואם כן הכא אמאי אסרו אנשי חיל כל שאין לבעלי בתים כלים שם וצריך עיון רב (ט"ז), ועיין מה שכתבתי שם ס"ק ב' ויתיישב לך על ידי דאנשי חיל גרע משאלה ושכירות דעושין בבית כמו שירצה ואין ביד הבעל הבית למחות כמו בשאלה ושכירות אך צריך עיון במקור דין זה בתשובת רמב"ן סימן ר"כ זה לשונו בתשובה אמרו שכל מי שנותן לדור לאחד בביתו אף שמיחד לו מקום כאותן תלמידיו וכו' אינן אוסרין עליו לפי שאין משאילין שיאסרו עליו ומכל מקום יש להם פתח היתר וכו', הא גם מטעם ראשון מותר ואפילו בלא כלים ואולי סבירא ליה לדחות טעם ראשון מאיזה טעם שפירשתי לכך כתב ומכל מקום נראה לי ובין כך ובין כך לא עיין הט"ז במקור שם:
[ד] שאסור לטלטל וכו'. אפילו דבר הניטל רק שכבידו קובעו (הג"ה ס"ק), ועיין סימן ש"ע סעיף ב':
[ה] [לבוש] והנכנסין בחזקה וכו'. לפי זה אין מדוקדק במה שכתב בתחילה בין בחזקה ונראה לי בלשון השאלה ברמב"ן שם נקט זה לשונו נכנסה יש בחזקה ויש ברצון הבעלים כדי שימצאו חן בעיניהם, עד כאן, ורצה לומר דדרכם ליכנוס ברצון ובחזקה, ולפי זה יש לומר דגם השולחן ערוך סבירא ליה בחזקה מותר, וסמך על מה שכתב בריש הסימן דשלא ברשות מותר, ומכל מקום לא הוה ליה לשולחן ערוך לסתום וכן מגן אברהם ועולת שבת הבינו דשולחן ערוך אוסר גם בחזקה גם אפילו ברצון נראה לי דמיקרי חזקה דוגמת כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וצריך לומר דסבירא ליה דחיל המלך כברשות דמי דדינא דמלכותא דינא. כתב מגן אברהם דברשב"א משמע דחיל המלך שוה לשאר אדם וצריך עיון, עד כאן, ולעניות דעתי דשלא ברשות דקאמר הרשב"א גבי חיל המלך דמותר היינו שהלכו מעצמן בלא רשות המלך: