[א] כל היום וכו'. פירוש שרגיל תמיד להוציא גמלים וקרנות (עבודת הקודש), אבל כלים קטנים דיכול להוציא ולהכניס דרך חלון בקרפף שם מכניס ומוציא דרך חלון (פרישה):

[ב] אלא סאתיים. ואוסר אם הוא רגיל יותר במבוי עבודת הקודש דף כ"ג:

[ג] [לבוש] פחות מסאתים וכל שכן בית סאתים (עבודת הקודש שם), אף על פי שאסור להוציא ולהכניס דרך שם לבתים הרי יכול לטלטל בכולו וממנו לחצר ובו דעתו נוחה יותר שהוא מיוחד לו עד כאן לשונו. ומה שכתב מגן אברהם בזה עיין ותימא עליו שלא עיין בעבודת הקודש הנזכר לעיל. גם צריך עיון לי על הלבוש מנא ליה דפחות אינו אוסר הא בטור ועבודת הקודש שם משמע דוקא סאתים, שוב ראיתי ברמב"ם פרק ה' שכתב כך ומכל מקום צריך עיון דבש"ס דף ס"ז משמע דוקא סאתים וכן משמע יותר מפירוש רש"י ועיין ס"ק ו':

[ד] אפילו יותר וכו'. משמע דכל שכן סאתים לפחות דאין אוסר, ונראה דעל כל פנים בעינן שיהא גדול ממבוי, אך צריך עיון דגם הטור כתב לשון זה בשם רש"י, ועיינתי ברש"י דף ס"ז ולא כתב אפילו יותר וכו' ואם כן נראה לי אפשר דמודה דאוסר כשאין אלא בית סאתים או פחות כיון דאף אין בו אויר וכן נראה לי משמעות דברי עבודת הקודש. ומזה קשה נמי על תוס'. שם ד"ה וישראל וכו', וכן נראה לי דינא דעל כל פנים יש לסמוך בזה על יש מי שאומר:

[ה] ויש מי שאומר וכו'. ונקטינן כסברא ראשונה (בית יוסף) וכן פסק בעבודת הקודש:

[ו] אפילו בית סאתים וכו'. כן כתב הטור ותוס' שם, וצריך עיון מאי אפילו דכיון הוקף לדירה ומותר בטילטול יותר מסתבר שאוסר בבית סאתים מיותר בית סאתים שיש לו רווחא טפי, וצריך לומר דאפילו קאי על פחות מבית סאתים, אך קשה דמכל מקום הוה ליה למימר אפילו יותר מבית סאתים דהא סבירא ליה יותר אסור כדמוכח בתוס' שם ועוד דלשון אדרבה משמע הכי: