[א] קנין יחיד וכו'. פירוש שבנאה יחיד לעצמו שישכרנה לרבים או שמכרה אחר כך לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ומשייר לעצמו דרכים פלטיות סרטיות כדרך שמלכים עושין (מגיד פרק ה'):

[ב] אין מערבין וכו'. צריך עיון דלא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דסבירא ליה כרש"י והגהות מיימוני דאין נקרא רבים פחותין מששים רבוא (מגן אברהם), וכבר נתבאר דלא קיימא לן כרש"י והגהות מיימוני וכמו שכתב בית יוסף, לכן נראה לי דרוב מקומות משיירן לעצמו דרכים והוי של יחיד כדלעיל או יש בתי נכרים דהוי שיור כמו שכתב הר"ן סימן כ':

[ג] אפילו חצר ובית וכו'. נראה דאורחא דמילתא נקט שיש לכל בית חצר אבל באמת אפילו לבית לבד מהני כמו שכתב הטור (מלבושי יום טוב ופרישה), וכן משמע בס"ק:

[ד] שעושים לעצמם אם היו הנשארים רבים ואסורים וכו'. כן צריך לומר וכן הוא ברמב"ם שם והיינו דאם השיור רק לאחד אין צריך שיתוף:

[ה] [לבוש] ואם המבואות וכו'. מכל מקום חילוק דבשל רבים לא בעי היכר בין מבוי למבוי רק כשמניח לשיור באמצע המבוי ודייק כן מטור שכתב היכר זה בשל יחיד, ואינו מוכרח דיש לומר דמיירי דבפתח אחד אבל בשל רבים ושני פתחים דינו כיחיד דאין מערבין לחצאין וכן משמע בעבודת הקודש דף ט':

[ו] אשפה וכו'. של רבים (עבודת הקודש שם), ולמגן אברהם אישתמיטתיה עיין שם. פנו את האשפה חזר הפתח למקומו (עבודת הקודש שם):

[ז] מצבה וכו'. אצטבא גבוה ארבעה טפחים (ב"ח מגן אברהם), וכן כתב ר' יהונתן ולאפוקי מבית יוסף שכתב שיש טעות סופר בתוס' דף נ"ט וכמה מקומות, ובעבודת הקודש כתב גבוה שלושה ורחבה ארבעה:

[ח] לחצאין וכו'. אפילו על ידי מצבה שאין מצבה מועלת במקום דריסת רבים (ראב"ד):

[ט] אבל אם לא היתה וכו'. נראה דוקא אם הניח חצי הנשאר בלא עירוב אבל אם מערב גם הנשאר אסור וכן משמע בעבודת הקודש:

[י] יש אומרים. הבית יוסף פסק כסברא ראשונה כיון שרי"ף ורמב"ם הם וכן נראה לי שכן פסק בע"ב ור' יהונתן:

[יא] לחי או קורה וכו'. צריך עיון אם לא עשה לרשות הרבים דלתות אם כן רשאי אפילו להכשיר חציה כמו שכתב סעיף ה' (מגן אברהם), לפי מה שכתבתי ס"ק י' מיושב: