Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 394
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] אם היה קיים וכו'. פירוש תחילת בין השמשות דאם לא כן הא נתבאר בסימן הקודם אפילו ודאי נאכל הוי עירוב:
[ב] חזקות כשרות וכו'. מה שהניח מגן אברהם בצריך עיון על המגיד פרק ו' לא דק במקור דמגיד עצמו הקשה על הרשב"א דהוכיח בעירובי חצירות דבין השמשות אינו עירוב מדעירוב בספק תרומה טמאה אינו עירוב ולא סבירא ליה סברת הרמב"ם הראוים מבעוד יום בעינן אם כן בעירוב חצירות דמותר בין השמשות למה הפסיק נמי בעירוב בספק תרומה טהורה אינו עירוב עיין שם. ומכל מקום מבואר דרשב"א סבירא ליה דחזקת כשרות בעינן וכן פסק הטור, ועוד דגם בעירובי תחומין קיימא לן בסימן תמ"ו סעיף ב' דאם עירב בין השמשות הוי עירוב. אם לאו לא ובין כן צריך לומר, נראה לי (מלבושי יום טוב):
[ג] בלא וכו'. אף דצריך לטלטל בידיו עפר וצרורות כיון שאין איסור טילטול אלא משום שבות ועיין סימן רנ"ט וסימן שע"ב במגן אברהם ס"ק י"ח דלשמטו אין איסור טילטול כלל, ובזה מיושב תמיהת עולת שבת ודו"ק כי קיצרתי:
[ד] [לבוש] מאי מצוה איכא ויש לומר וכו'. מיהו מטור מבואר דלאו מצוה הוא ואף בדבר איסור דרבנן לא חשוב ראוי ליטלו וכן כתב בסימן שפ"ו עיין שם סעיף ח' ואף דבסימן שס"ו סעיף י"ג וסימן שצ"ה כתב מצוה לחזור אחר עירוב חצרות מכל מקום לאו מצוה גמורה הוא ובזה נדחה כל מה שכתב ט"ז, והפרישה כתב דשם מצוה לצורך הנאתנו כדי לטייל או להביא צרכי אכילתנו מה שאין כן בעירובי תחומין דאיירי במצות הבורא לילך ללמוד תורה או לרבו או לבית הכנסת. ובהיות כן לא יפה כיוון לבוש שהביא בסוף סימן זה מה שכתב הטור בשדה אינו עירוב דהוא שדה הוא כרמלית ואיסור דרבנן והטור לטעמייהו כדלעיל, אבל אנן קיימא לן כרמב"ם דאיסור דרבנן הוי ראוי ליטלו: