[א] [לבוש] רחבה יותר וכו'. פירוש באומד הדעת אם היו יודעין בודאי כמה הוא יותר מעשרים וחמש אז היו צריכין למדוד הנחל כלל (פרישה), ואני אומר אף שיודעין לא מהני כיון שלא נמתח כדינו בחבל של חמישים:

[ב] בכל כחו וכו'. לפי שחבל מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי:

[ג] חוט המשקולת וכו'. פירוש המשקולת של בנאים שדרכם להשוות הכותלים בזה:

[ד] ואם אין בראשו מישור וכו'. לא ידעתי מנא ליה הא דאפילו יש בראשו מישור הואיל דשיפוע כזה נוח להלך עליו מודד ובשולחן ערוך לא התנה זה התנאי דאם אין בראשו מישור (מלבושי יום טוב), ולעניות דעתי דגם דעת הלבוש כן אלא דלרבותא אמר דאף שאין בראשו מישור מודדין הכל וכל שכן יש בראשו מישור דאף בשיפוע גבוה כל כך מודדין הכל מקל וחומר דאין בראשו מישור דאין מודדין כלל בששיפוע גבוה כל כך:

[ה] עשר בתוך חמש וכו'. אבל עשר ביתר מחמש הרי הן כקרקע חלקה לפי שתשמישו בנחת ומודדו בחבל מדידה יפה (עבודת הקודש):

[ו] [לבוש] לא חלקו וכו'. מתוך חמש נראה לי אבל יותר מחמש נראה דמודד בקרקע חלקה כדלעיל בסעיף ד':

[ז] [לבוש] ולא התירו לו וכו' לפי אומד וכו'. פירוש ומכל שכן דקשה מאי שנא בסעיף ד' דאם אין מתרחק ארבע אמות אין נוטלין שיפוע לגבוה כלל:

[ח] של צד צפון וכו'. פירוש כשהר לצד מזרח יכול להבליעו באותו רוח אפילו שלא כנגד העיר אלא לימין העיר או לשמאלה הולך ומבליע שם ומודד וצופה עד שהוא יכול לחזור ולמדוד כנגד העיר וחוזר ומשלים המדה כנגד העיר:

[ט] [לבוש] בקי וכו'. חכם בתשבורת ומהיר במדידת קרקע (רמב"ם פירוש משנה):

[י] ויש אומרים וכו'. וכן מסתבר וכן מסכים ריא"ז בשלטי גיבורים:

[יא] ירבה יותר וכו'. היינו יותר על תק"ף אמה בקירוב (רמב"ם פרק כ"ח) ומגיד פירוש תקע"ה והאריך בחשבון התשבורת עיין שם:

[יב] מרובעת וכו'. ואם העיר ארוכה שלושת אלפים ורחבה אלפיים מהלך חוץ לעיר ממזרח למערב דהיינו ארכה שבעת אלפים שלושת אלפים שכנגד העיר ואלפיים לצד מזרח ואלפיים לצד מערב ומן הצפון לדרום מהלך ששת אלפים אלפיים שכנגד העיר ואלפיים לצד צפון ואלפיים לצד דרום ואם היתה ארכה אלפיים ורחבה אלף מהלך ממזרח למערב ששת אלפים ומצפון לדרום מהלך חמשת אלפים אלף שכנגד העיר ואלפיים לצד צפון ואלפיים לצד דרום (בית יוסף) ועיין סימן ת"ח סק"ט:

[יג] אפילו עבד וכו'. משום דאינו אלא גילוי מילתא בעלמא (סמ"ע סימן ל"ה) ועולת שבת תמה ולא ראה בסמ"ע הנזכר לעיל: