[א] [לבוש] אלא בארבע אמות וכו'. כן כתבו בית יוסף ורמ"א בשם תוס' והגהות מיימוני, אבל הט"ז פסק כרש"י דף מ"ב דמותר לטלטל בתוך אלפיים כדרכו ולא הוי נפרצה למקום האסור כיון שמותר על כל פנים בכולה על ידי זריקה וכן ראיתי שפסקו מלבושי יום טוב ופרישה ומהרש"א, ומלבושי יום טוב כתב נמי טעם שמצא בהגהות אשירי ישן דאור זרוע מתיר לטלטל והפרישה הוכיח מדסתם זריקה הרא"ש וטור ורמזים אלמא דסבירא ליה דמותר כרש"י, ואני אוסיף בראיה מפורשת שכן פסק ר' יהונתן ורבינו ירוחם דף צ"ו להדיא, ומכל מקום ראיה שהביאו מלבושי יום טוב ופרישה לרש"י דאם לא כן אמאי נטר הש"ס למיפרך אמאי אסור ארב הונא ולא פריך ארב נחמן קודם לכן וכן הקשה מהרש"א שם על תוס', ולעניות דעתי לא קשה מידי דאי אפשר לפרוך אר' נחמן דרצה לומר דבאמת מתיר דהא סתם ר' נחמן וממילא מותר מכח קושיות המקשין אבל למאי דמשני ברב הונא דהוי כנפרצה וכו' אם כן הוא הדין ר' נחמן אוסר ודו"ק:

[ב] לזרוק וכו'. דוקא בחפצים של אדם שיש לו תחום אחר דאם לא כן הרי אסור להוליכה חוץ לתחום עיין סימן שצ"ד סעיף ג':

[ג] [לבוש] כיון שלא היה וכו'. פירוש בין שלא שבת דאף היה בשבת מחיצות אם לא שבת בהם אסור דהא כתבו תוס' ורש"י שם דלא דמי לסימן ת"ה סעיף ו' דמהלך כולה דהתם אקילו כיון דאין לו אלא ארבע אמות והתם היו המחיצות מבעוד יום, ואין להקשות באמת מנא ליה לתוס' ורש"י דנראה לי דהוכיחו מש"ס שם ע"ב מכלתה מדתו בחצי העיר דלא יעבור התחום עיין שם: