Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 407
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] באותו מקום וכו'. ונראה לי שאם הוא נבלע בתחומו כיון דעל על כדלעיל דעדיף יוצא ברשות מיוצא שלא מדעת (מלבושי יום טוב), פירש שהחזירהו כותים תוך התחום כמו שכתב בסימן ת"ה סעיף ה' אבל ביש אלפיים ממקום שמגיע נכנסין לתוך תחומו אפילו אמה אחת פשיטא דהוי כאילו לא יצא כמו שנתבאר בסעיף ב':
[ב] ויש לו אלפיים וכו'. דכיון שיצא ברשות הוי כשבת בה בין השמשות שאין העיר נחשבת לכלום (מגיד פרק כ"ז הלכות שבת):
[ג] וכאילו לא יצא וכו'. פירוש וממקום שנאמר לו אין לו רשות לילך לרוח אחרת אלא חוזר לביתו כבתחילה שיש לו אלפיים מביתו וכן משמע ברבינו ירוחם דף ק' ועיין ס"ק א', וצריך עיון אם גם שם כשהגיע אין רשות לילך לרוח אחרת:
[ד] אלפיים וכו'. נראה לי דעם כלי זיינם נמי מותר לחזור אלפיים וכן משמע בש"ס דף מ"ד וכן משמע ברבינו ירוחם שם:
[ה] [לבוש] ואם שהצילו וכו'. צריך עיון דבש"ס שם כאן שנצחו ישראל את כותים אלפיים ותו לא, כאן שנצחו כותים חוזרין אפילו טובא, אם כן הלבוש דקאמר ואם הצילו וכו' משמע שישראל נצחו ואפילו הכי פסק דחוזר למקומו מנא ליה זה ולשון פטור אינו כן, ועוד דהוה ליה לש"ס לאוקמה כולהו בנצחו ישראל ולחלק בין היו מפחדים, וצריך לומר דאף דהצילו ישראל מכל מקום נצחו כותים, והוא תמוה מנא ליה זה, וגם על הרמב"ם פרק כ"ז מהלכות שבת שכתב בשולחן ערוך ואם היתה יד כותים תקיפה וכו' במקום שהצילו וכו' דמשמע דישראל הצילו וצריך עיון. מיהו יש לומר במקום שהצילו כוונתו למקום שהיו הולכין להציל אבל בלבוש דקאמר ואם הצילו וכו' משמע שהצילו ממש וכן ברמב"ם פרק ב' מהלכות שבת שכתב וכשיצילו חוזרין למקומו צריך עיון ובהרא"ש וטור ורבינו ירוחם משמע כפשטין דש"ס:
[ו] [לבוש] שלא להכשילם וכו'. כן כתב הרמב"ם פרק ב' מהלכות שבת, וצריך עיון דבש"ס שם קאמר משום מעשה שהיה שהניחו כלי זיינם והרגישו בהם האויבים והרגום ואי נאמר בש"ס מיירי כשנצחו כותים אבל כשנצחו ישראל לגמרי לא שייך חששה דהריגה לכך פירש הטעם דעתיד להכשילן דאם כן תיקשי מש"ס אמאי לא קאמר טעם זה ואפילו קודם תקנה היה להם להתיר, ועוד דודאי אף נצחו ישראל יש להם לחוש דמעט ירדפו כיון שאין להם כלי זיין, ועוד דהא להרמב"ם דלעיל מיירי על כרחך דהיהודים מפחדים דאם לא כן לא היו רשאים לחזור למקומן, לכן נראה לי דרמב"ם קאמר טעמו על מה שמתירין לחזור למקומו דטעם דמעשה שהיה הוא על כלי זיינם וכן משמע בתוס' שם, ושיירי כנסת הגדולה נדחק בזה עיין שם הנראה לעניות דעתי כתבתי: