[א] [לבוש] הילכך וכו'. והמנהג ליקח כל שלוש מצות בידו ולהגביהם בשעה שמברך המוציא דבעינן לחם משנה ואחר כך ישבר הראשונה ולא יפרידנה לגמרי ויניח השלישית ויתפוס רק הראשונה ושניה ויברך על אכילת מצה ויפרוס משתיהן מכל אחת כזית ואפילו חל בשבת יעשה כן:

[ב] ויאכלם ביחד וכו'. היינו שיכניסם לפיו בבת אחת אבל כשבולע די כזית אחד אחר שריסקן בפיו, אבל במהרי"ל דיכול לאכול מעט מעט ובלבד שלא ישהא יותר מאכילת פרס והכי נוהגין עיין סעיף ו':

[ג] כזית מרור וכו'. עיין סימן תע"ג ס"ק ט"ז ועיין סימן תפ"ו שצריך למעך חלל אויר שבין העלין שיהא כזית במרור עצמו:

[ד] אלא מרור וכו'. כשלוקחין קרי"ן אין לברך בורא פרי האדמה כלל רק על אכילת מרור שהרי אין נאכל כמות שהיא חי ועוד שאינו נאכל כמו שהוא כמו פלפלין סימן ר"ב (מגן אברהם), וחק יעקב כתב דברכת הנהנין הן כברכת המצוה בסימן תפ"ז ולכך מברכין עלה בורא פרי האדמה:

[ה] [לבוש] אבל טוב וכו'. ואם אין לו יקח דבר אחר שברכתו בורא פרי האדמה אפילו לפת (מגן אברהם) וצריך עיון:

[ו] [לבוש] פסח ומצה וכו'. כך פירשו רש"י ותוס' והרא"ש וטור ומרדכי פרק ערבי פסחים ובזבחים דף ע"ט, וכבר הקשה לחם משנה על הרמב"ם שכתב דרק מצה ומרור אכלו יחד ולא פסח, וחק יעקב כתב דעליו סמכו לומר כורך מצה ומרור ולא מזכירין פסח. ובאמת ממה שכתבו המרדכי ותרומת הדשן שאכלו שלושה זתים מצה ומרור וחרוסת משמע דלא אכלו פסח עמו דאם כן הוה ארבע זתים וצריך עיון, ומה שקשה מסימן צ"ח ביו"ד מאיסורין מבטלין יתבאר שם:

[ז] [לבוש] אותן יחד וכו'. כתב מגן אברהם דבזה צריך לבלוע השני זתים יחד אלא אם כן קשה עליו, עד כאן, וכבר כתבתי המנהג במהרי"ל:

[ח] [לבוש] שלא יסיח וכו'. ואם סח אין צריך לחזור ולברך (ב"ח):

[ט] [לבוש] ואנו נוהגין לטבלו וכו'. ומהר"ל ורש"ל וב"ח וט"ז הסכימו לטבל בחרוסת:

[י] אבל אם היה סבור וכו'. דעת חק יעקב דבמרור אף בזה יצא כיון שאינו אלא מדרבנן:

[יא] בין אכילה וכו'. היינו מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס כמו שכתב סימן תרי"ב:

[יב] [לבוש] ויצא וכו'. הט"ז ומ"א דקדקו מכאן דוקא דיעבד יבלע כזית בבת אחת, וממה שכתב בס"ק ט"ז יש לדחות:

[יג] בלילה ראשון וכו'. ולכך אין מברכין על אכילת מצה אלא בלילה ראשונה ושניה ואפילו נאנס ולא אכל בלילה ראשונה כשאוכל ביום או בלילות שאחריה אינו מברך (חק יעקב):

[יד] מעשרון אחת וכו'. ואם יש לו בנים הרבה שאין מספיק לו שיעור חלה מותר ללוש שתי עיסות פחות מכשיעור ולצרפן בשעת חלה ולעשות משניהם שלושה מצות:

[טו] [לבוש] מאותיות וכו'. נתבאר סימן ש"מ:

[טז] ואם נשברה וכו'. ואנחנו נוהגין לעשות ארבע מצות הרביעי לספיקא ליקח תחת איזה מצה שלישית שנשברה או נתחמצה אפילו ראשונה או שניה כי על תנאי כך עושין אותן מתחילה וכן משמע במעגלי צדק וחק יעקב לא כתב כן: