[א] ומברכי אינהו ברכת המזון וכו'. דאי מברך להו תו לא מצי למשתי בביתו ברכת המזון (טור בשם רב עמרם), ונדחקו הבית יוסף וט"ז בפירושו עיין שם שהאריכו, ואני מצאתי בראב"ן דף ע"ד שסיים רב עמרם עצמו הטעם שאמר מר בין שלישי לרביעי לא ישתה, עד כאן, רצה לומר משום דכשמברך להם צריך שישתה מכוס והוי לו זה כוס שלישי לכן הצריך הרא"ש תקנה להקרות לו מלה במלה:

[ב] [לבוש] יגמור הכל אפילו הלל ויותר נראה לי וכו'. וכן נראה לי עיקר כי כן מצאתי בשבלי הלקט וראב"ן ורוקח סימן רפ"ד:

[ג] [לבוש] ואינו נראה וכו'. קצת קשה דבסוף סימן תע"ח כתב דאסור, ויש לומר דשאני הכא דאינו גומר סעודה ראשונה כלל ועוד שאינו הולך לאכול שם משום סעודה אלא כדי להוציא. עוד יש לומר לעיל מיירי דוקא כשבירך ברכת המזון אבל תוך הסעודה מותר כל שלא התחיל לאכול אפיקומן, וגדולה מזו הביא בשבלי הלקט פ"ו דאפילו כשבירך ברכת המזון מותר כשהמתין באכילת אפיקומן עד סעודה שניה וכן משמע בריא"ז בשלטי גיבורים ומעגלי צדק, ולפי זה מצאתי תקנה למי שאין לו זימון שילך אחר לשם קודם אכילת אפיקומן וברכת המזון ויאכל שם ויצטרף עמהם לזימון ויברך עד נודה לך ואחר כך יחזור לביתו ויאכל אפיקומן ויברך ברכת המזון גם שם לזימון כיון דהדר אכל שם אפיקומן וכן פסק הדרישה, וגדולה מזו כתב דאפשר דאף כשאין אוכל ושותה שם מצטרף לזימון כיון דמחויב כבר בזימון ויחזור לביתו ויאכל אפיקומן ויוכל עוד לצרף לזימון בביתו עיין סימן תע"ט:

[ד] [לבוש] ואם תאמר מאי שנא ברכת המזון וכו'. כבר כתבתי הטעם ועיין סימן קפ"ו וספר תפארת שמואל: