[א] אבנים וכו'. ומגן אברהם כתב דבגמרא וכל הפוסקים רעפים אבל אבנים מותר ללבן דלא שייך בהן חיסום, עד כאן, מיהו ברמב"ם פירוש המשנה ראיתי נמי אבנים כמו כל הנוסחאות בספרן וכן בכלבו דף ס"ב:

[ב] [לבוש] ורעפים וכו'. מדסתמו הרי"ף ורמב"ם אלמא דסבירא ליה לאסור אף בישנים מפני שמחסמין בכל שעה שמלבנן (בית יוסף ומגיד), ורש"ל פרק המביא סימן י"ח כתב זה לשונו אין להקל מדעת רי"ף ורמב"ם בלא ראיה גם הטור הסכים עמהם שכתב סתם, עד כאן, ונמשכו אחריהם האחרונים. ואני תמה דרמב"ם בפירוש המשנה מתיר להדיא בישנים וכן כתב הכלבו שם בשמו גם תימא להבנתם על הטור הא הרא"ש מתיר ואי אפשר לומר שיחלוק עליו בפרט כשלא הזכיר דעתו, ועוד דאם כן גם בקדירות ישנות אסור לפי זה כמו שכתב לחם משנה שם והטור פסק בסוף סימן תק"ב דמותר, ועוד הא הרשב"א ורמב"ן ור"ן ורבי ירוחם נמי מתירין וכן משמע מפירוש רש"י שם, לכן נראה לי דגם הרי"ף ורמב"ם וטור סבירא ליה דמותר בישנים והא דלא כתבו בפירוש היינו דסמכו על מה שכתבו תנור וכיריים חדשים וכו' ובטור סמך נמי אקדירות דלעיל וכתבו הכא משנה כצורתה כדרכם וזה ברור ועיין סימן תק"ז ס"ק י"ב:

[ג] ואין שוברין וכו'. ויש מן המורים שהורו להתיר באלו שמכשירי אוכלין מותרין כאוכלין (עבודת הקודש), ובשאר פוסקים לא נזכר סברא זו ועיין סימן תק"ט:

[ד] במטלית וכו'. ומכה על המטלית כדי לשבור הרבה אגוזים בבת אחת (ר"ן):