[א] מסלקין וכו'. בירושלמי במה דברים אמורים שאין שם פתח אבל אם יש שם פתח משתמש דרך הפתח, וכן כתב בעבודת הקודש דף ל"ט והבית יוסף שכתב מדלא חלקו הפוסקים אלמא דסבירא ליה דלא קיימא לן כירושלמי זה ובכל גוונא מותר על כרחך לא ראו לספר עבודת הקודש, גם נראה לי דסתמן כפירושן דהא כתבו טעמא שלא למנוע משמחת יום טוב אם כן כיון שאפשר על ידי חלון או פתח אסור:

[ב] [לבוש] בבית מותר וכו'. וכן כתב רש"ל סימן ל"ג וט"ז ולחם משנה פרק ד', ומשמע אפילו הוא צורך יחיד מותר, וכתב רש"ל שכן כתב להדיא בכלבו תבלין הצריכין לו, ויש לדחות דאפשר דלאו דוקא נקט שהרי כתב אחר כך הצריכין להם וכן כתבו הרמב"ם וסמ"ק, מיהו יש לומר דכלבו דוקא נקט והא דכתב אחר כך להם התם קאי להחזירו דנראה דאסור אם לא לצורך רבים גם דעת הב"ח נראה כן ודו"ק:

[ג] [לבוש] שאינו ירא וכו'. משמע דאם ירא גם בבית מותר (ט"ז) וטעם זה כתבו כל הפוסקים חוץ מפירוש רש"י ודלא כט"ז דפסק לשניהם באמצע וכו' אפילו מחזיר כל צורכו מותר ובלבד שלא יתקע ואם תקע חייב משום מכה בפטיש ועיין סימן שי"ג:

[ד] ציר מן הצד וכו'. היינו רפויין ואין רפויין היו רפויין גמורים מחזיר אפילו בשיש ציר מן הצד אפילו בשבת (עבודת הקודש):

[ה] אפילו בביתו וכו' ואם הם מחוברים וכו'. אבל בביאורי רש"ל לסמ"ג דף נ"ב כתב דאף בבית שהוא מחובר ושייך בו בניין מותר וכן כתב הרמב"ם וברטנורה פרק קמא דביצה כיון שאין לו ציר:

[ו] שלא יתקע וכו'. משמע דלא איירי ברפוי ואפילו הכי שרי אף על גב דבשבת אסור כמו שכתב סימן רע"ט ביום טוב לא גזרו וכן משמע ברמב"ם וכן כתבו התוס' בביצה ומהאי טעמא כתב מהרי"ל כותים שהביא כתב וחתום דמותר לפתחו ביום טוב (מגן אברהם), וצריך עיון דתוס' שם דף כ"ב תירצו עוד תירוץ דמיירי הכא שאינה בעלת איברים ואינו חסר רק להקימו קצת וכן בשיירי כנסת הגדולה פסק כתירוץ זה והוסיף דבשבת גם בזה אסור וכן בשבת דף מ"ו לא כתבו אלא תירוץ זה לחוד וכן פסק פיסקי תוס' בביצה, מיהו בעבודת הקודש משמע דאף בבעלת איברים מתירו כתירוץ ראשון דתוס' דמחלק בין שבת ליום טוב. כתב מגן אברהם ונראה לי דאם כתובים על החותם אותיות או צורות אסור דהוה ליה מוחק כמו שכתב סימן ש"מ סעיף ב', עד כאן, וכן כתב ט"ז, וצריך עיון דילמא שכתבתי בסימן ש"מ ס"ק ז' גבי עוגות בשם תשובת רמ"א דאם שוברין בלא אכילה שרי, אם כן הוא הדין הכא ואפילו לט"ז שם הא בחותם זה אפשר לעשות מהם חיבור אחר אחר ששברן וכן בדרכי משה כתב סתם דמותר להתירו ולשברו וצריך עיון:

[ז] [לבוש] על ידי כותים וכו'. בסימן שי"ד סעיף ז' כן כתב אפותחות של תיבות, וצריך לומר דקאי למעלה נמי על פותחות של עץ או של מתכת עיין שם ודו"ק שם נתבאר כל דין זה:

[ח] לקטום וכו'. כל סימן נתבאר בסימן שכ"ב:

[ט] אסור וכו'. אפילו בחול המועד (רש"ל וב"ח), ועיין סימן תקמ"א סעיף ג':