Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 524
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] [לבוש] דהיינו להכות וכו'. ורמב"ם פירוש המשנה פרק המשילין פירש הוא הניגון הכאה בצלצול והטור והלבוש נמשכו אחר פירוש רש"י שם, אך קשה דגם בסימן של"ט כתבו כן ובסימן של"ח סעיף ד' פירשו להיפך וכהאי גוונא קשה על פירוש רש"י בשבת דף קמ"ח דסיפק הוא כף על כף ובביצה דף ל' פירש איפכא, ויותר תימא על הבית יוסף שכתב לעיל דמה דנקט הטור בתחילה פירוש בו כף על כף שדרך בכך ולכך כתב הטור בסימן של"ח דסיפק הוא כף על כף עד כאן, תימא הא הכא נקטה בתחילה מספקין ופירשו כף על ירך:
[ב] ולא מקדשין וכו'. כתב בית יוסף ורמב"ם נראה שפסק כרש"י דאף שאין לו אשה ובנים אסור מדכתב סתם אין מקדשין, עד כאן, ונמשכו אחריו דרכי משה ורש"ל, ותימא שלא ראה בפירוש משנה שפירש הרמב"ם כרש"י להדיא, ועל תשובת רמ"א סימן קכ"ה תמוה יותר בזה, גם מה שרוצה לפרש דגם רש"י מודה דמותר באין לו בנים ליתא מרמב"ם הנזכר לעיל למעיין שם ודו"ק, גם מה שהקשה על פירוש רש"י שפירש על לא מקדשין ולא פירש קודם על לא דנין והאריך תמיהני רצה לומר דפירש רש"י על אין לא דנין וכו' מבואר בדף ל"ו בביצה דציין רש"י אחר כך על לא מקדשין, וכן משמע בתוס' שם ומבואר בר"ן דלר"ת דמתיר באין לו אשה ובנים הוא הדין דמתיר בחלוצה ויבום כשאין שם אח גדול וכן מבואר בסוגית הש"ס דתרווייהו כי הדדי נינהו ודלא כט"ז שמחלק דוקא בקידושין התירו שלא יקדימו אחר וליתא, ועוד דאם כן לא הוצרכו לתוס' שם לאוקמי ירושלמי דכונסן ארמלין צריך למכנסיה מבעוד יום מיירי ביש לו אשה ובנים דאפילו באין לו מותר כיון דלא שייך שמא יקדמנו כיון שכבר קידשו וכן הסמ"ג ושאר פוסקים כתבו הכי, ומה שתמה בית יוסף על הטור שלא כתב נמי ביבום וחליצה נראה לי דלא קשה מידי כיון שכבר הסכים דאסור אפילו בקידושין אף שאין לו אשה ובנים הוא הדין ביבום וחליצה דחד טעמא הוא משום קנין דלא דנין כתב משום שהוא מטעם אחר שמא יכתוב ודו"ק:
[ג] ולא כונסין וכו'. כתב עולת שבת ונראה דהוא הדין אין נכנסין לחופה, מה שכתב הר"ן אך קשה דבהדיא משמע בכתובות דף מ"ז דמותר דאמרינן דמעשה ידיה לאביה מדזכתה התורה להכניסה לחופה אף דמבטלה ממלאכה, ודחה דילמא מיירי בשבת ויום טוב, ועיין בתירוץ שני בתוס' ד"ה בשבתות וכו' דמוכח דמותר, עד כאן, ולעניות דעתי לא קשה מידי דהש"ס הוכיח מדזכתה התורה והך אין נכנסין הוא מדרבנן, וכן תוס' שם מיירי דמותר בדאורייתא וראיה ברורה מה שכתבו התוס' ושמחת בחגיך דרשה גמורה הוא דהוי דאורייתא, עד כאן, פירוש דאי לאו הוי מדאורייתא לא הוי פריך מושמחת בחגיך. שוב נדפסו מגן אברהם וראיתי שפירש נמי הכי ועיין סימן של"ט מדינים אלו:
[ד] שכיב מרע וכו'. פירוש ונכתב הגט בערב שבת: ה [לבוש] אם עשאן וכו'. מזה ראיה דלא קיימא לן כרמ"א ביו"ד סימן ר"ל בנשבע שלא ימכור ועבר ומכר דלא הוי מכירה (ט"ז), ועיין סימן ר"ח בחושן משפט: