[א] ואינו טח וכו'. אבל להטיח גגו או לעשות סולם מותר לצורך המועד דהוא מעשה הדיוט, ותימא שלא הביאו הפוסקים (ט"ז), ועיין בחושן משפט סוף סימן שי"ד מזה:

[ב] [לבוש] אינו סותר וכו'. אפילו איכא חשש גנבי אם לא שגנב בא על עיסקי נפשות (מרדכי עבודת הקודש):

[ג] היה נוטה וכו'. אפילו אינו נוטה רק לחצר או למבוי וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה (רמ"א):

[ד] ציר וכו'. והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי (מגן אברהם):

[ה] איצטבא וכו'. נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא (טור ומגן אברהם):

[ו] [לבוש] ראוי לאפות וכו'. אם בזמן הזה קר מותר לעשות תנור להחם בית החורף (מגן אברהם):

[ז] [לבוש] והעשוי כבר מותר וכו'. פירוש שמחברו בסיד וטיט לארץ כדי להשתמש בו ומשמע אפילו אם לאפות במועד והוא דעת הטור, וכהאי גוונא מתיר בשולחן ערוך לטוח סביב התנור והכירה כדי שישמור את חומו והוא מרשב"ם והט"ז תמה דרמב"ם למד זה מרישא דברייתא דמעמידים תנור וכו' כמו שכתב בית יוסף וקשה מנא ליה דילמא מותר כיון שאפשר לאפות בו במועד אפילו בימות הגשמים, עד כאן. ולעניות דעתי מוכח דמיירי באי אפשר לאפות בו במועד דאי באפשר אמאי תנא מעמידין לאשמעינן אפילו לעשות בתחילה דמותר בימות החמה דאפשר וכל שכן מעמידין:

[ח] [לבוש] כשהיא חלקה וכו'. שאין אז החיטין יכולין לפרך חותכין אותה כדי שלא יהיה שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה (רש"י):

[ט] אמת המים וכו'. כן כתבו הטור והרמב"ם ומשמע שפירושו הכי בש"ס [מועד קטן] דף י' אמתא דרחיים, אבל רש"י פירש שם עץ שרחיים בנוי עליו ולזה מדוקדק יותר למיבני אבל באמת המים שייך לשון לתקן, וצריך עיון שלא העיר הבית יוסף בזה:

[י] [לבוש] ויש מתירין וכו'. השולחן ערוך סתום להתיר וכן עיקר:

[יא] [לבוש] אפילו מלאכת אומן וכו'. ולפי זה צריך לומר דרשתות בריש סימן שאחר זה לא מיקרי צורך אוכל נפש:

[יב] [לבוש] ויש אומרים וכו'. רמ"א סתם להתיר גם אפשר דכולי עלמא מודים בזה, עד כאן:

[יג] נשבר סכינו וכו'. מדלא קתני נשבר במועד משמע דסבירא ליה אף נשבר קודם מועד מותר כשלא כיון מלאכתו למועד כיון שהוא צורך אוכל נפש וכן דעת הט"ז ומשמע אפילו יכול להשאיל מחבירו שרי: