[א] יהי רצון וכו'. פירוש שיאמר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שירבו זכויותינו וכן בכולן וכן הוא בכלבו, וכתב בשל"ה שהוא סימן שיזכור האדם ויתעורר בתשובה ויתפלל על הדבר הזה, עד כאן, ומשמע דגם בליל שני יעשה כן:

[ב] שירבו וכו'. והוא הדין מה שנקרא כל מדינה ומדינה בלשונה לשון רבים, מגן אברהם. כתב הב"ח סימן תקצ"ד דרש"ל קיבל מזקינו שלא אכל דגים בראש השנה כדי למעט תאות אנושי במקצת דבר מסוים, עד כאן. ותמיהני הא באבודרהם כתב דיש לאכול דגים בראש השנה לפרות ולרבות כדגים ואין מבשלין בחומץ:

[ג] תפוח וכו'. ומברך בורא פרי העץ אף שאוכלין אחר המוציא מהרי"ל ודרכי משה, וטעם דתפוחים רומז לשדה תפוחים הידוע למקובלים ראה ריח בני כריח השדה ועיין מגן אברהם. לכתחילה יאכל ואחר כך יאמר תתחדש וכו' ובדיעבד אם אמרו קודם האכילה אין הפסק דצורך ברכה הוא. מהרי"ל היה נוהג לאכול ערד עפפיל כי הוא מקרר ומונע מהרגל דבר והיה מברך עליו שהחיינו ולא בורא פרי האדמה דדבר הבא בתוך הסעודה הוא:

[ד] כבש וכו'. ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר משום טעם ראשון וכן משמע במטה משה:

[ה] אגוזים וכו'. כן כתב מהרי"ל אבל בכלבו דמהר"מ לא היה נזהר לאכול שומין ואגוזים וכל דבר שמרבים זרע והיה נהוג לאכול ריאה בדבש שמאירה את העינים. כתב רמ"א נוהגין שלא לישן ביום ראש השנה ומנהג נכון הוא, והלבוש שהשמיטו נראה לי דסבירא ליה דשרי כמו שכתב הב"ח סימן תקפ"ז בשם מהרש"ל היה רגיל לישן כמו בשאר יום טוב, וכן מגן אברהם בשם האר"י דמותר לישן אחר חצות שכבר נתעורר המלאך על ידי התפילות ותקיעות, ולפי זה גם היושב ובטל כישן דמי, ועיין סימן תקצ"ז מדין לילך לנהר: