[א] [לבוש] יכשיר וכו'. ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסת כותים אף על פי שמכרה להם אלא אם כן מכרה להם הקמח. ומי שהולך בדרך אין צריך להמתין רק כשיעור המפורש ביו"ד סוף סימן קי"ב, ושל"ה דף ס"ז כתב שהחסידים נהגו לאכול חולין בטהרה, ואף שכולנו טמאי מתים מכל מקום יאכל דגן שלא הוכשר ונילוש במי פירות, וישוח וישתה מן הבאר שלא יגע בהם ויטמאם עד כאן לשונו. וצריך עיון דנטמאו בפיו כדאיתא בקידושין דף כ"ה מגן אברהם. ולעניות דעתי דהא מקוה לא מטמא ומים שבפיו מחובר למקוה עד שיבלענו ובית הסתרים לא מטמא. דיני תשובה בראש ספר רוקח ומהרי"ו וסוף סימן קיצור ראשית חכמה בספר יסוד תשובה, ובספר חסידים מסימן י"ט עד סימן ל"ב ומסימן מ"ב עד מ"ה ס"ה ע"ב קע"א ת"ה עד תרי"ח, מהרי"ו י"ב קמ"ז קנ"א תרומת הדשן סימן קצ"ח ב"ז ע"ב רי"ט הלכות רוצח בתשובת רמ"א סימן ל"ז. בעלי תשובה יהיו שפלים וענוים ביותר. אם חרפו אותן הכסילים במעשיהם הראשונים יהיו שומעים ושמחים שזה זכות להם וחטא גמור הוא למחרף. תניא אחד שכר חבירו לילך בדרך ונהרג. באר שבע פרק חלק צמח צדק ו' צ"ג תשובת ר"מ לובלין מ"ג מ"ד מ"ה. אלמנה שזינתה חוט השני מ"ז. אשה שהכשילה לבעלה בנדתה שם מ"ח. אשה שמצאה ילד מת אצלה מהרי"ל מ"ה מ"ו כ"ו רמ"מ כ"ה צ"ה צ"ץ ה', רי"ט ה' רש"ל צ"ו ר"ל חביב ע"ט כלבו סימן ס"ז. בית יעקב סימן ע"ג עבודת גרשוני סימן ס"ט:

[ב] [לבוש] הפטורה וכו'. נוהגין שאין נער אומר אותה ההפטורה מטה משה, וכשחל שבת שובה בפרשת וילך כשנפרד מנצבים יש מפקפקים במנהג ההפטורה ומצאתי במנהגי הפטורה פה פראג שמפטירין שובה ישראל ומסיים כימי קדם ואומרים תקעו שופר, ומסיים לא יבושו עמי לעולם ונוהגין לדרוש בשבת זו, וכן בשבת שלפני ראש השנה, וסמך לזה ממדרש משלי אמר הקב"ה בשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עוונותיהם של ישראל ועיין סימן ר"צ מטה משה:

[ג] [לבוש] לחפש ולפשפש וכו'. יזהר כל אדם בחנופה לומר יפה אתה במעשים ובלימוד ובתואר וכהאי גוונא. וישמור שלא יאמר אעשה ליצנות בפני הבריות למען יאמרו עלי שאדם נחמד אני, אך לשמוח חתן וכלה מצוה הוא. אם העני מורגל לעשות סעודה לא יאמר מה לי לסייע לפזרן הזה, דכל שכן שמצווה אתה להרבות לו אין ענין כמו שחושבין העולם שאין בעל תשובה אלא מי שעבר עבירות ידועים כגון אשת איש וגנב וכיוצא בו, אלא יש בכל המצוות עניינים שאינו מעלה על לבו מחמת שאינם לומדים המצוות והמידות טובות, דמי שקורא לחבירו לדון עמו ויודע שאינו חייב לו אלא מתכוין לצערו ולהפסידו הוי גזל. אדם חייב להתפלל ולברך הברכות בכוונה, ויש מועטים בעולם המכוונים בכל לבם וכיוצא בזה, לכן יהא רגיל ללמוד המצוות ודקדוקי המצוות וכל המדות. כל זה ליקטתי ממהרי"ל ומספרי המוסר חמשה דברים העושה אותם ימשך אחריהם תמיד וקשה לפרוש מהן, לכן יזהר מהם רכילות, ולשון הרע ובעל חימה ובעל מחשבה רעה והמתחבר לרשע:

[ד] [לבוש] יותר ביוקר וכו'. וזה פירוש מילה בסלע רצה לומר כשנודע שחטא משתוקא בשתים רצה לומר כשיש ספק, בנימין זאב רכ"ג: