[א] סכך פסול וכו'. נראה לי דאם הגג עקום כגגין שלנו אף על פי שיש בשיפוע ארבע אינו פסול, אלא אם כן יש במשכו ארבע ואם הגג עקום למעלה ולמטה בסמוך לא קורה אף על פי שאינו נמשך ממנו שלושה טפחים כיון דבגובה רחוק ממנה שלושה טפחים אין מצטרפין ולא אמרינן חבוט ולבוד להחמיר (מגן אברהם). ויש להקל בזה דהא יש פוסקים דגם באמצע אינו פוסל אלא שני אמות:

[ב] דאמרינן דופן עקומה וכו'. אפילו אין הדופן אלא עשרה טפחים והגג גבוה ממנו הרבה אנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואמרינן נמי דופן עקומה (טור), ואף שב"ח מביאו מגן אברהם לא פסקו הכי, מכל מקום הט"ז האריך והסכים להטור. ואם הניח נסר רחב ארבעה טפחים אפומא דמטללתא אצל רוח רביעית שאין שם דופן אף על פי שלא הכניס לסוכה אלא שלושה טפחים פסולה ודוקא בסוכה קטנה עיין מגן אברהם:

[ג] אלא שבעה על שבעה וכו'. אינו מדוקדק דאפילו יש בה תשעה ומחצה סכך פסול שלה טפחים פסולה כיון דאי שקלת לפסול ליכא הכשר סוכה (מגן אברהם). וצריך עיון דאף שלא נשאר אלא ששה טפחים וחצי (ממש) [מכל מקום] לא גרע משבעה על שבעה ובתוכו פחות משלושה טפחים סכך פסול או אויר דכשר אף שלא נשאר סכך אלא ארבעה טפחים ומשהו:

[ד] [לבוש] אי נמי מן התורה וכו'. ליתא דודאי מן התורה אסור וכמו שכתב בט"ז אלא הכא טעמא כיון שאין שם מקום פסול חשוב כמאן דליתיה דמי:

[ה] [לבוש] בכל אורך הסוכה וכו'. או שיש בו כדי לעמוד ראשו ורובו (רמ"א):

[ו] יש להסתפק וכו'. רבינו ירוחם פשיט ליה לפסול דהאויר כמאן דליתיה דמי:

[ז] [לבוש] לבוד להחמיר כולי האי וכו'. קצת קשה דביו"ד סימן שע"א גגין שאין נוגעין זה בזה לא אמרינן לבוד להחמיר בטומאה משמע דבכל לבוד אמרינן הכי: