[א] שלקטן אחד אחד וכו'. זהו תמוה כיון שלקטן לאכילה אפילו כמה ביחד מותר אף דברמב"ם נמי כתב כן הא כתב בית יוסף דיש טעות סופר ברמב"ם וכן ראיתי בכלבו, מיהו בשבלי הלקט כתב נמי אחד אחד:

[ב] ונשתיירו שלושה וכו'. אבל בהדס שאין לו אלא שלושה אינו פסול אלא כשנשרו שנים דלא נשארו אלא אחד והוא הדין בהדס שלנו שאין לו אלא שנים אם נשאר אחד פסול וכן משמע מסקנת הב"ח. כתב תמים דעים דין עבות פוסל בכל שבעה:

[ג] [לבוש] רוב עליו וכו'. צריך ליזהר דהרבה פעמים נשרו הרבה עלין מהדס (ט"ז):

[ד] ירוקין הם כשר וכו'. ולא דמי ללולב בסימן הקודם דהתם הלבנה קודם דלבן הוא בטבעו:

[ה] ונשתיירו בראשו וכו'. ולא דמי לסעיף ד' דכשר אפילו נשרו מראשו דהכא משום הידור בעינן בראשו:

[ו] יש פוסלין וכו'. ואם עלתה בו תמרה כשר אם לא שנקטם ביום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב דנראה ונדחה וחוזר ונראה הוי דיחוי כדמשמע בש"ס שם וכן פסק הב"ח:

[ז] במקום שאפשר וכו'. וב"ח כתב דביבש ראשו אפילו אי אפשר באחר אין לברך עליו (מגן אברהם), אבל בנחלת צבי פסק להקל גם ביבש בראשו באין אחר עיין שם באריכות וכן משמע בספר תמים דעים לראב"ד סוף סימן רכ"ח זה לשונו, כיון דכולם יבשים אם לא נשתיירו עלין לחין בראשן לא הוי הדר עד כאן לשונו, משמע דאם רובן לח אף יבש בראשו כשר, אף דראב"ד פוסל בנקטם ראשו מכל מקום יבש עדיף כמו שכתב הטור אף על גב דלח בראשו מציל מכל מקום אפשר דאינו פוסל, עיין ביו"ד סימן נ"ט בגלודה דיש איבעיא בש"ס לענין זה הרי דאין ראיה לפסול:

[ח] [לבוש] והבי נמי בידו וכו'. כן כתב בית יוסף, והקשה הט"ז הא בכוונה לתקן אסור, ועוד דאם כן הוה ליה להרא"ש להזכיר דמיירי דוקא ביש לו הושענא אחרת עד כאן דבריו בקצרה. ולעניות דעתי ברור כוונת הבית יוסף דאף באין לו אחרת מותר כיון דבידו לתקן אם משכח אחרת לא הוי נדחה, ועל קושיא ראשונה נראה לי דכיון שאם מכוין לאכילה מותר לא הוי נדחה עוד אפרש בזה, גם מה שכתב דהוי ספיקא דאורייתא וכו' לא הוי נדחה עוד אפרש בזה, גם מה שכתב דהוי ספיקא דאורייתא וכו' כבר כתב הב"ח דדוקא בקדשים הוא דאסור דאורייתא נראה ונדחה, אבל בדיחוי מצוות אינו אלא ספיקא דרבנן:

[ט] [לבוש] מלאכה וכו'. לכאורה דוקא כשמלקט לאכילה אבל מלקט לתקנו אף שיש לו אחר אסור וכן משמע בט"ז שהבאתי אבל מרש"י דף ל"ג ובית יוסף משמע דכל שיש לו אחר אף שמלקטו לתקן לא מיקרי תיקון כיון שאין צריך לו ויש לדחות ועיין בתוס' שם:

[י] [לבוש] מיום ראשון וכו'. ולא משמע לי הכי אלא כל שלא מיעט עכשיו פסול (בדק הבית), וכן פסק מגן אברהם דדמי למנומר בסימן תרמ"ט, ונראה לי דאף מאן דאמר דמנומר כשר מכל מקום זה פסול כיון דאפשר לתקנו למעטו בחול המועד, ודעת ארחות חיים שהביא בית יוסף אפשר דמיירי בדאשחור ביום טוב והוי נראה ונדחה ופסול ואם כן לא מהני מיעטו בחול המועד ודו"ק. מיהו לדינא כתבתי לעיל דכשר: