[א] [לבוש] מנענעו וכו'. מנענע לכל צד פעם אחת ומקיפין וכו' (מטה משה), ובמהרי"ל דהיה מנענע נענוע אחת לחמישה רוחות ולא למטה, עד כאן, ואנחנו לא נהיגי הכי. ונראה להטות בשעת הקפה הלולב קצת נגדו והוי מנענע לכל רוחות, ולמעלה מנענע כדרכו כדי לצאת ידי מהרי"ל ומטה משה:

[ב] [לבוש] והם שתי שמות וכו'. ולפי זה צריך לומר וה"ו בלא א' וכן במה שמסיים אני וה"ו בגימטריא אנא ה' מוכח כן, והוא מפירוש רש"י ותוס' [סוכה] דף מ"ה וכן מבואר ממה שכתב בפירוש אני וה"ו בגימטריא ובכ"ן, ואבודרהם כתב דרמב"ם היה גורס והוא באל"ף ופירוש שרומז לפסוק אני הוא וכו' שהבטיחנובזה לישועה, עד כאן. גם צריך עיון דהא טעם שסיים הלבוש מדכתיב והוא אסור בזיקים וכן כתבו תוס' וזה באל"ף בירמיה מ' ויש ליישב:

[ג] [לבוש] א' דישראל וכו'. תמיהני שאין זה אמצעי שזה תיבת שלושים, ועיינתי בפירוש רש"י דסוכה דף מ"ה וכתב שהוא א' דמאחריהם, והיינו ממש תיבת שלושים ושבע דומיא דנו"ן ויו"ד, והיה נראה בעיני שיש טעות סופר בלבוש אך ראיתי שגם הבית יוסף ואבודרהם ותוספות יום טוב שם כתבו כלבוש וצריך עיון להשוות טעות בכולם:

[ד] [לבוש] נו"ן ראשונה וכו'. משום דבפסוק ויבו"א שהוא אמצעי חשבינן הכל למפרע, ואם כן מסוף הפסוק הנו"ן ראשונה הוא תיבת שלושים ושבע:

[ה] [לבוש] ומה שמזכירים וכו'. ותוספות יום טוב כתב שעושין משמות ע"ב שתי מערכות, אם כן השם ל"ז הוא הראשון ממערכה שניה, ונמצא אני וה"ו הם ראשונים לשתים המערכות והקדים שם אני כשהוא ראשית המערכה שניה כדרך אני ראשון ואני אחרון, עד כאן. וכן משמע בחזקוני זה לשונו, לפי שקרע משה המים בע"ב שמות, לכך בהושענות על המים מזכירים ממנו שתי תיבות הראשונות לשני חצאין ונראה כאילו הזכרנוהו כולו:

[ו] [לבוש] דכמו וכו'. קשה דבלולב איכא גזירה דרבה מה שאין כן בהקפה בלא לולב, ונראה לי דכוונתו על הקפה בלולב דלא מתירין כמו דאוסרין נטילה:

[ז] [לבוש] גם בחול לא יקיף וכו'. אף היכא דאיכא אונס דליכא אתרוג ולולב בקהילה אבל בהושענא רבה דמקיפים בערבה לחוד כיון דליכא אתרוג ולולב כלל (ב"ח). ושיירי כנסת הגדולה כתב שמנהגם בהושענא רבה שכולם מקיפין כקטן כגדול זקנים עם נערים אף שאין לו לולב, עד כאן. אבל בספר ראב"ן דף פ"ב כתב דאף שאין להם לולב מקיפין בכל שבעת הימים והא דאין מקיפין בשבת משום דאפילו ביום שביעי לא דחיה, עד כאן. וכן כתב בספר אמרכל בשם אבי"ה ור' יואל והא דנוטלין לולב משום חביבית מצות לולב:

[ח] אבל וכו'. דבאבל ליכא שמחה (ב"ח), והט"ז כתב דהמקיפין הם כשלוחי שאר קהל ואין האבל שליח ציבור בסוכות, עד כאן, והוא דחוק. ונראה לי טוב שיכבד לאחר להקיף דילמא עיקר כפוסקים דאבל מקיף וכבר כתב שיירי כנסת הגדולה דמאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה, ובסוף סימן קמ"א כתבתי דשלא כדין עושין שאינן מקיפין מפני הכבוד מי בראש עיין שם:

[ט] [לבוש] ונפטרים וכו'. לא יאכל ביום מחצות ואילך כדי שיאכל בלילה לתיאבון כמו במצה סימן תע"א (שיירי כנסת הגדולה), ועיין באליהו זוטא סימן תרל"ט ולעיל סימן תקכ"ט ס"ק ה', ואפשר להקל נמי ביום טוב ראשון עד מנחה קטנה עיין שם ודו"ק: