[א] ונוי אסורה וכו'. דוקא מיני מאכל אבל קרמים וסדינים מוריד אותם (מבי"ט ח"ג), ודעת כנסת הגדולה דאפילו בתוך שבעה יכול להוריד ועיין סימן תרל"ח:

[ב] [לבוש] ואף על גב דלעיל וכו'. צריך עיון דלא דמי לסימן תרס"ה דאתרוג כל שבעה דרבנן, אבל סוכה דאורייתא גם מאי משני מוקצה למצותו וכו' הא גם אתרוג מוקצה למצותו, ונראה דלמד כן ממה שכתב בית יוסף בשם הר"ן ואף על גב דבעלמא לא אמרינן מוקצה וכו' למצותו וכו' ואינו נכון דהר"ן קאי על ביצה שנולדה אבל אתרוג ודאי נמי מוקצה למצותו הוא וכמבואר בר"ן ריש ביצה, ואולי יש טעות סופר בלבוש והך אף על גב דלעיל צריך לומר אחר תיבת מהאי טעמא, ורצה לומר אף על גב באתרוג מותר בשביעי אף לדידן, ומתרץ דהכא הוי מוקצה למצותו הוה ליה בשמיני מה שאין כן באתרוג דאין נוטלין בשמיני ודו"ק:

[ג] ואם חל שבת וכו' במוצאי יום טוב אחרון וכו'. כן לשון השולחן ערוך ורצה לומר שחל תשיעי בערב שבת:

[ד] ויש נוהגין וכו'. זה ממש פלוגתא בסימן תרס"ה בתשיעי שחל להיות ביום ראשון כמו שכתבו תוס' סוכה דף י' וביצה דף ל' והב"ח פסק התם והכא דאסור דלעיל וכבר כתבתי שם להקל, ומה שהקשה מגן אברהם דברי שולחן ערוך אהדדי נראה לי דסבירא ליה הכא להחמיר יותר מאתרוג אפילו בשמיני אין איסור אלא מגזירה דסוכה כמו שכתבו תוס' [סוכה] דף מ"ו:

[ה] [לבוש] ואין לפנות וכו'. אבל מהרי"ל ומטה משה כתבו יביא השולחן וכלים בבית ובלילה יסדרם, וכן יש לכוין לשון רמ"א אסור להעמיד השולחנות והספסלין בבית לצורך הלילה וכו', ורצה לומר להעריך טבלא שלהן על רגלים, ומגן אברהם לא הבין כן. ומצאתי בספר פסח מעובין סימן קכ"ח שכתב על רמ"א לא ראיתי נזהרין בזה, עד כאן, ואולי הבין נמי לשון רמ"א כמגן אברהם. גם צריך עיון דבמגן אברהם סימן תקי"ד כתב להעמיד נרות שעוה לצורך הלילה אסור, עד כאן. ובספר אמרכל מצאתי מסדר שולחנו בבית משום כבוד יום טוב אחרון ובמהרי"ל אוסר לחפש הספר תורה מיום טוב לשבת אפילו משום הכנה, ועיין סוף סימן תפ"ח: