[א] אין לאדם וכו'. וכן כתב במהרי"ל דהיה נזהר מאוד לומר קרוב"ץ והיה כועס על הבחורים שהיו לומדין בבית הכנסת ולא שמו לבם לומר קרוב"ץ, עד כאן. וכן כתב בתשובת מהר"מ מינץ סימן פ"ז וסיים שהוא לא היה מתחיל הברכה ברוך אתה ה' יוצר אור וכו' אור עולם וכו' עם השליח ציבור כמו שאומרים כל הקהל אלא היה מתחיל בלא ברכה אורי וישעי או שאר יוצרות עם הציבור ואחר שנגמר היוצר מתחיל השליח ציבור המאיר לארץ, ואז התחיל הברכה ברוך אתה ה' יוצר אור וכו' המאיר לארץ וכו' וטעמא כדי למעט ההפסק, ועיין לקמן סימן קי"ב כתבתי ממעלות הפיוטים. ומגן אברהם כתב דבאמצע ברכה הוי מעין הברכה אבל בין ישתבח ליוצר מבואר בסוף סימן נ"ז דאסור להפסיק. עוד כתב דאם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור להפסיק בין ברכה לברכה:

[ב] מהציבור וכו'. משמע דוקא בציבור ולא יחידי, וכן כתב לחם חמודות. כתב בכוונות אין לשנות המנהגים בתפילה כי שתים עשרה שערים בשמים נגד שתים עשרה שבטים, וכל שבט יש לו שער, ומנהג לבד מה שנזכר בש"ס שוה לכל, עד כאן. ובמהרי"ל הלכות יום כיפור שאין לשנות מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים שאין מורגלים שם, עיין שם שנענש עבור זה: