[א] על הניסים וכו'. בנוסחאות אבודרהם הוא על הנחמות במקום על המלחמות חשמונאי יוחנן המכונה חשמונאי כתב הכלבו יש בו קכ"ד תיבות כמנין יוחנן שתיקנו כלבו ויש אומרים קכ"ה כמנין כהנים עד כאן לשונו. אין לומר כשעמדה עליהם דהא אומר אחר כך על עמך ישראל, ואין לומר להשכיחם מתורתיך אלא תורתיך בלא מ"ם (דרכי משה ר' דוד אבודרהם), ובשלטי גיבורים כתב חקי רצונך בלא מ"ם. אין לומר על הרשעה בחיריק שהוא שם דבר אלא בקמץ והוא שם התואר לאומה הרשעה זדים ביד עוסקי תורתיך אף שאין זה דבר והפוכו נתיסד על שם זדים הליצוני עד מאד מתורתיך וכו' (בית יוסף). גם נראה לי דזדים כוונתו על פריצי ישראל שהיה באותו הזמן כדאיתא ביוצרות, ומצינו בפרק קמא דגיטין דקאמר השכם והערב עליהם בבית המדרש והם כלים וכו' לכך אמר ביד עוסקי תורתיך, גם נראה לי דקיימא לן שגגת תלמוד עולה זדון, אם כן עוסקי תורה אינם אפילו שוגגים והוי זדים היפוכו:

[ב] ויש אומרים כששכח בברכת המזון וכו'. כל שכן בתפילה אם שכח מלומר צריך לומר קודם יהיו לרצון וכן משמע בט"ז. כתב בתשובת מהר"ם מרוטנבורג סימן ע' להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים שמעין שלוש אין צריך, כיון דליכא הודאה בברכה דבעין שלוש דלא להזכיר מאורע דחנוכה ופורים אלא היכא דאיכא הודאה בתפילה, עד כאן. פירוש אף שאומרים ונודה לך וכו' היינו משום מעין החתימה ולא הוי הודאה בתפילה, וכיון שאין הודאה בתפילה לא נתקנה כלל, וזה הוא כפירוש מה שכתב הלבוש בסימן ר"ח סעיף י"ב ודו"ק, ולחם חמודות שתמה עליו אשתמיט ליה תשובה הנזכר לעיל:

[ג] [לבוש] כדי לכלול וכו'. ואני אומר שאפילו בוי"ו משמעו על אותן ניסים שעשה לאבותינו ובזמן הזה של החודש הזה (מלבושי יום טוב), וכן בט"ז הסכים לומר בזמן בלא וי"ו: