[א] שיכסה לבו וכו'. כבר נתבאר לעיל וכו' סוף סימן ע"ד:

[ב] לאזור אזור וכו'. מיהו בדיעבד מסיק הב"ח דאין צריך לחזור ולהתפלל אם התפלל בלא אזור, כתב בית יוסף בשם רבינו ירוחם דמי שהולך כל היום בלא אזור אינו צריך לאזור בשעת תפילה:

[ג] מכנסים וכו'. הוא הדין אם בגדיו מונחים ממש על בטנו ומפסיקין בין לבו לערוה כדלעיל ריש סימן ע"ד:

[ד] מקש וכו'. והוא הדין שערות פרו"ק, אך מפני מראית עין יש ליזהר עולת תמיד סימן ב':

[ה] הנחת ידו וכו'. ורש"ל מתיר וכתב מגן אברהם שאין לסמוך עליו, עד כאן. ונראה דוקא לענין שיוציא דבר קדושה מפיו אבל לענין לילך ד' אמות סומכין עליו וכן משמע בט"ז סימן ח' ס"ק ג' ואפילו להוציא דבר קדושה אפשר להקל בשעת הדחק וכן משמע בעולת תמיד סימן ב':

[ו] מגולים וכו'. כתב הב"ח קיבלתי דאין להתפלל בבתי שוקיים של פשתן בלחוד אם לא לבוש עלייהו פוזמקי שקורין זאקן ארוכין דכיון דגנאי הוא לעמוד לפני השררה והגדולים כך, וכל שכן שיש לגעור באותן שלובשין בתי שוקיים של פשתן ונועלין פנטאפלי"ן ומתפללין ועקב מגולה ומקצתן לובשין בתי ידים שקורין הענטשו"ך ואם בבגד ארוך שחופה ברגלים או בארצות חמין מאוד שעומדין לפני גדולים יחף מותר כן כתב שיירי כנסת הגדולה:

[ז] כעבד וכו'. מצאתי כתב וגם יש להשליך מעליו הבגדים החשובים: