Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 99
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] כדי רביעית וכו'. ועיין סימן קכ"ח סעיף ל"ח דדוקא כששתה רביעית בבת אחת:
[ב] כדין שוגג וכו'. והוא שהתחילו בשתיה קודם זמן תפילה, אבל התחיל לאחר זמן תפילה או אפילו סמוך לה מזיד הוי ואין לה תשלומין (לבוש). וכתב הנחלת צבי שדבריו סותרים דלקמן סימן ק"ח סעיף ח' פסק דאף התחיל אחר שהגיע הזמן הוי אנוס, עד כאן, וכן ראיתי תמיה זו בלחם חמודות דף מ' ולתשובת בית יעקב סימן ע' אשתמיט דבריהם. ולעניות דעתי לקמן מיירי שהתחיל קודם שהגיע הזמן אלא דאחר שהגיע הזמן אפשר ליה להפסיק ולהתפלל בקל ולא התפלל אף שראה שיש לחוש שימשוך העסק עד אחר הזמן אפילו הכי מיקרי אנוס כיון שהתחיל קודם שהגיע הזמן, וכן משמע לישנא שם מפני שטרוד בעסק וכו' אחר שיגמור אותו שהוא מתעסק בו, משמע שהיה מתעסק כבר ואף דהבית יוסף כתב שדברי נימוקי יוסף (שהם דברי השולחן ערוך ולבוש בסימן ק"ח) מוכיחין דהוא אונס, היינו ממה שהביא בית יוסף בסימן ק"ח שהביא ראיה לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה משמע דמיירי אף שהתחיל סמוך לזמן, אבל בשולחן ערוך אפשר שדעתו דאם התחיל כבר הוא דהוי אנוס ולא בהתחיל אחר שהגיע הזמן, גם דברי נימוקי יוסף אפשר לפרש באופן זה ודו"ק:
[ג] ודין קריאת שמע וכו'. ויש מקילין דשאני תפילה שהוא בקשת צרכיו (לבוש): יכול לברך וכו'. דכתיב ושבעת וברכת רצה לומר שביעות אבל לענין צואה כתב הב"ח דכל הברכות דינם כתפילה ועיין בסימן קפ"ה הבאתי מספרי אליה רבה ליו"ד ומתוכו יתבארו דינים חדשים:
[ד] אבל רוכב וכו'. כן כתב הטור בשם בעל הלכות גדולות והאריך הב"ח לתמוה דבש"ס פרק הדר קאמר דברוכב בעינן שלושה מילין וכן כתב הגהות אשירי ואמאי סתם בעל הלכות גדולות והטור לא כתבו ושגם בסמ"ג סוף סימן ש' כתב כדברי בעל הלכות גדולות בסתם ואפשר לטעות דמפיג בדרך מיל ומתרץ דפירוש הש"ס דלאו דוקא שלושה מילין אלא הפגתו יותר ממיל לפי מה שהוא האדם רך או קשה לפי מה שמרגיש בעצמו שהפיג יינו, עד כאן דבריו. ותימא גדולה שעיין בסמ"ג הלכות עבודה בסימן ש' ולא עיין בסמ"ג במקומו בהלכות תפילה בעשין י"ט זה לשונו הני מילי מהלך דרך ברגל אבל רכוב לאו דוקא דרך מיל מפיגה יין עד כאן לשונו הרי להדיא דאף ברכוב דרך מיל מפיגו ואפילו ביותר מרביעית וכן משמעות בעל הלכות גדולות שהביא הטור ואחרונים וצריך עיון, והש"ס נראה לי לתרץ לפי זה דדוקא ביין האיטלקי הוא דבעינן שלושה מילין להפגתו, אבל בשאר יינות אף שתה יותר מרביעית סגי במיל ברכוב דמפיג מהר מיין האיטלקי, ועוד חפשתי ומצאתי בבעל הלכות גדולות פרק אין עומדין זה לשונו והני מילי מהלך יותר ממיל דמשכרא ליה דרך רכוב לא משכרא ליה דרך, עד כאן לשונו. מדקאמר מהלך יתר ממיל משמע ליה בפשיטות דביתר מרביעית בעינן יתר ממיל רק במהלך יותר ממיל משכרא ליה אבל רכוב יותר ממיל מהני ליותר מרביעית, וזה יש לכוין לפירוש הב"ח ודו"ק. ולחם חמודות דף מ' האריך בענין זה וכן בתשובת חות יאיר סימן קנ"ה ולא ירדו לכל הדברים הנזכרים לעיל, גם הנחלת צבי לא עמד בזה גם לא הזכיר דברי לחם חמודות. ולענין הלכה ברביעית סגי אף ברוכב מיל כמשמעות כל הפוסקים הנזכר לעיל ורי"ף ורמב"ם והרא"ש שהשמיטו חילוק דבין מהלך לרוכב ודלא כהגהות אשירי דמצריך שלושה מילין, אבל ביתר מרביעית יש להחמיר עד שירגיש בעצמו שהפיג יינו ובתשובת ב"ח סימן ק"מ החמיר דאף ביינות שלנו אם אינו מזוג אם שתה רביעית אסור להורות ולהתפלל עיין שם:
[ה] אף על פי ששתו רביעית ויותר וכו'. פירוש דאם שתה הרבה עד שהוא שיכור אף מיינות שלנו אסור להתפלל, מי שאינו מתפלל בשכרות ניצול מכל צרה, ש"ס. כתב ש"ס ביצה סימן ה' אפילו שתוי קצת יכול להתפלל תפילת מנחה ביום טוב: