Eliyahu Rabbah on Mishnah Kelim Chapter 28
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושאינם מצויירות טמאות. טמא מת אבל מדרס לא וכמ"ש הרמב"ם וכדתנן שלש מטפחות הן של ספרין טמא טמא מת. ומתני' דהתם דלא כר"ג וכן מתניתין דלקמן כפה שהוא טמא כו':
ומטפחות שעשאו כסת טמא. גרסינן וכדבעינא למימר קמן:
זה הכלל כל ששינהו לשמו טמא. כלומר לשמו לשם תשמישו הראשונה טמא בין ששינה מפשוט לפשוט בין ששינה מקבול לקבול ובין מקבול לפשוט ומפשוט לקבול אם משתמש מעין מלאכתו ראשונה טמא. לשם אחר. שאינו מעין תשמישו ראשונה ששינה מתשמיש זו לתשמיש אחרת טהור. הלכך דחמת שנעשה לקבול שעשאו שטיח שמשתמש לשכיבה ולא לקבול ושטיח שעשאו חמת טהור. אבל חמת שעשאו תורמל שמקבול לקבול הוא דחמת משתמש לקבול ותורמל משתמש לקבול וכר שעשאו סדין אף עפ"י שהוא מקבול לפשוט לא שינה את תשמישו שכר משתמש לשכיבה וסדין משתמש לשכיבה וסדין שעשאו כר אע"פ שמפשוט לקבול הוא שניהן משתמשין לשכיבה וכן כסת שעשאו מטפחת שהוא מקבול לפשוט ושניהן לשכיבה משתמשין טמא. ובתוספתא תניא המשנה בכלי עור מן הפשוט לפשוט טמא מן הפשוט לקבול מן הקבול לפשוט מן הקבול לקבול טהור. ותנא דתוספתא ר"א ב"ר צדוק הוא דתנן (ספכ"ו) ר"א ב"ר צדוק אומר אף העושה מטפחת מן העור טמאה ומן הכסת טהורה. לא מיבעיא עור שחשב עליו לרצועות וסנדלין טהור דחשיב לדבר טהור אפילו עשה מטפחות מן הכסת ששינה לדבר טמא טהור הואיל ושינה מקבול לפשוט אלא מטפחת מן העור הוא דטמא דמפשוט לפשוט הוא:
מטלית שטלייה על הקופה מטמאה אחד כו'. הואיל ושינה אותה לשם אחר מבגד לקופה טהורה וקופה נטמאה מגע מדרס שנגעה במטלית משהתחיל לטלות קודם שגמר הטלייה והיא מטמאה א' ופוסל א' משום שמחוברת לקופה הטמאה מגע מדרס:
הפרישה. הקופה נשארת בטומאתה טומאת מגע מדרס והיא טהורה שכבר נטהרה כששינה אותה לשם אחר:
טלייה על הבגד. שלא שינה אותה לשם אחר. דמעיקרא בגד והשתא בגד:
מטמא שנים כו'. נשארה בטומאת מדרס שלה והבגד מטמא שנים משום חבור:
הפרישה. הבגד נשאר בטומאת מגע מדרס שנגע בה והיא נשארה בטומאת מדרס:
וכן הטולה על השק או על העור דר"מ. קסבר ר"מ שק ועור מין בגד הם ולא שינה את המטלית לשם אחר:
ר' שמעון מטהר. קסבר לאו מין בגד הן ושינה אותה לשם אחר:
ר' יוסי אומר כו'. קסבר עור לאו מין בגד שק מין בגד הוא מפני שהוא אריג:
חוץ מן המלל. אמטלית ומלל הוא מה שמחובר ותפור לבגד וכדאמרינן בעלמא רשאי למוללן מתוך המלל וקסבר ר"ש מטלית שלש על שלש חוץ מן המחובר ותפור לבגד מפני שהתפר ממעטו. והיינו דקא מפסיק במלל בין דיני המטלית משום דמלל נמי במטלית:
מרוח אחת אינה חבור. אפילו תפרה מלמעלה מהשפה העליונה של המטלית לבגד. דזימנין דהפיך ליה לבגד מלמטה למעלה ומטלית תלויה מג' רוחותיה על הבגד מלמטה למעלה והקרע מגולה:
משתי רוחות זו כנגד זו חבור. דא"נ הפיך ליה תו לא תלי המטלית אלא מונח אקרע דבגד:
וחכמים מטהרים. דאי הפיך ליה לבגד מצידיה הגאם השני של המטלית שאינו תפור תלויה כקרן זוית:
אר"י בד"א. שמרוח אחת אינו חבור. בטלית. שדרכו להפכו וללבשו ממטה למעלה ומעלה למטה ונמצא המטלית תלויה אבל בחלוק שאינו מהפכו ולובש אלא לובש את שלמעלה למעלה ואת שלמטה למטה. מלמעלן חבור. אפילו לא חברה אלא מרוח אחת בשפת המטלית העליונה חבור. דתו לא תלי המטלית ומונח אקרע דבגד מלמעלה למטה:
ומלמטן אינו חבור. אם חברה בשפה התחתונה של המטלית אינו חבור דמיתלא תלי מטלית ולא מנחא אקרע:
מדרס. לרבותא נקט דאפילו מדרס טמאין:
משמרת של יין וכן חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה והעושה בגד מן החרם. הנך כולהו אע"ג דחזי למדרסות טהורין. הואיל ומנוקבין נינהו ולא חזיא למילתייהו ולמילתייהו טהורין נינהו ובטלה טומאת מת מינייהו דהו' עיקר טומא' דידהו ומיוחדין לכך וכל שבטלה העיקר בטלה הטפילה כדתנן לעיל (ספי"ט). אבל כסת הסבלין אע"ג דלמילתיה טהור התם משום דמלאכתיה לא קמחתא טומאה עליה אבל אי מייחד ליה לדבר המקבל טומאה טמא אבל הנך בטלה עיקר טומאה דמייחדי לכך בטלה הטפילה. וסבכה של זקנה למילתיה נמי טמא:
שביס שלה. שבתוך השבכה למעלה עושין חתיכת בגד מדבר אחר לנוי והוא אינו ממין השבכה אלא עושין אותו בפ"ע ותופרין אותו אח"כ בהסבכה. טמא בפ"ע. דזימנין שקיל לשביס מהאי שבכה וקיהיב ליה לשבכה אחריתי: