Eliyahu Rabbah on Mishnah Makhshirin Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בא במים שאובין כו'. זה הכלל כל זיעה הבאה מחמת המים טמאה וכל שלא מחמת המים טהורה. והיינו טעמא דכולהו:
הטורף כו'. תניא בתוספתא הטורף את גגו והמכבס את כסותו אימתי יודע אם רבו גשמים או לאו בתחלה היה מנטף גסות. ועכשיו הוא מנטף טיפין עבות רבי יהודה אומר בתחלה היה מנטף טיפים חתוכות ועכשיו יורד טפה אחר טיפה:
אם יש בה רשות רוחץ בה מיד. דסתמא בשבילו הוחם. ואע"פ שידוע לו שהוחם בשבת מותר שהוחם בשביל הרשות וכן פסק הרמב"ם. והיינו דקתני סיפא גבי ירק אם יש בה רשות לוקח מיד שבשבילו הובא. והא דאמרינן בגמרא שיש לו עשרה עבדים הואיל ויש לו עשרה עבדים אדם חשוב הוא להחם בשבילו. דליכא למימר הואיל ויש לו הרבה עבדים סתמא הוחם אחר השבת שעושים מהר דא"כ גבי ירק מאי איכא למימר מה לי אחד המביא מה לי עשרה שמביאים:
מצא בה תינוק מושלך כו'. תניא בתוספתא מצא בה תינוק מושלך מחצה למחצה מטילין עליו שני חומרים ורבי יהודא אומר אם היתה שם נכרית אחת או שפחה אחת היא חשודה להשליך:
אם רוב מכניסין לבתיהן פטור. כדתנן במעשרות (פ"א ח') בד"א במוליך לשוק אבל במוליך לביתו אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו:
דמאי. כלומר ספיקא הוא ולא דמי לשאר דמאי:
ושל רביעית על של חמישית. ל"ג דבשתיהם מעשר שני. וא"נ גרסינן משום דאין מעשרין משנה על שנה: