Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפילו חוט אפילו משיחה כו'. ואע"ג דכל חדא וחדא באפי נפשה לא מטמא בנגעים עורות הים לא מטמאי וחוט ומשיחה נמי לא מטמאי בנגעים עד שיהא בו כדי לארוג שלש על שלש מ"מ הואיל וחבר להן דבר שהוא מקבל טומאה שהחוט והמשיחה הוא מין המקבל טומאה ואפילו הוא מין המקבל שאר טומאות ולא טומאת נגעים טמא בנגעים:
מחצה למחצה מטמא בנגעים. ור"ש ב"י פליג כדתניא בתוס' ר"ש ב"י אומר משום ר"ש הואיל וספק נגעים להקל מחצה על מחצה טהור:
הצבועים. בשלשה דברים אמרה תורה צמר ופשתים דוקא בנגעים ובגדי כהונה ובשעטנז בנגעים שאינן צבועים דוקא בשעטנז בין צבוע בין שאינו צבוע בבגדי כהונה צמר צבוע דוקא תכלת וארגמן ותולעת שני ופשתן אינו צבוע דוקא. ובנגעים דבעינן שאינן צבועין ילפינן לה בת"כ דכתיב בפרשה צמר ופשתי' מקיש צמר לפשתים מה פשתים כברייתו אף צמר כברייתו יכול צמר שברייתו שחורה או שאר צבעים מטמא בנגעים ת"ל הפעם השני צמר ופשתים מה פשתים שברייתו לבנה אף צמר שברייתו לבנה דוקא:
הכל הולך אחר הנראה. ותניא בתוספתא בבגד הולך אחר הערב ובכרים וכסתות אחר השתי וזה הולכין אחר הנראה. כלומר בבגד הערב נראה ובכרים וכסתו' השתי נראה:
בירקרק שבירקרוקים כו'. תניא בתוספתא ואיזהו הירוק שבירקרוקים רא"א כשעוה וכחלמון. סומכוס אומר ככנף טווס וכהוצין של דקל ואיזהו אדמדם שבאדמדומי' כזהורית יפה שבים:
העומד כו'. הבגדים בשבוע ראשון כהה ועומד יכבס ויסגור ופושה ישרף בשבוע שני פושה ועומד ישרף וכהה יקרע. והאי יכבס דבשבוע ראשון הוא בשבע סממנים כתרגומו ויחוורון ודוקא ע"י ציווי הכהן ואם יסור הנגע אחרי הכבוס דכתיב וכבס שנית וטהר היינו טבילה על ידי עצמו כתרגומו ויצטבע שהוא תרגום של טבילת בגדים. ושני כבוסין הן בשבע סממנין נגעים ודם חטאת שנתן על הבגד ובשניהן תרגומו ויתחורון:
חזר למטלית שורף את הבגד. תנא עלה בתוספתא והמטלית תשמש עצמה בסימנים:
והמטלית כו' הבגד השני בסימנים. תני עלה בתוספתא וטעונה שרפה באחרונה:
פושין מזה לזה. ור"נ פליג דתניא בתוספתא רבי נחמיה אומר לעולם אין מטמאין בנגעים עד שיהא בא' מן הלבן ג' על ג':
מן הכובד העליונה כו'. כובד העליונה הוא שכרוך עליו השתי והכובד התחתונה הוא שכורכין עליו את הארוג:
שני דפי חלוק. כדתניא בתוס' ב' דפין חלוק מצטרפין זה עם זה ופושין מזה לזה א"ר נחמיה בד"א בזמן שהן ע"ג קירוס אבל פצען תפרן ועשאן אחד אין מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה. וקמיירי מתני' כי הא דרבי נחמיה:
נראה בשתי העומד כו'. תנא בתוספתא שתי כ"ז שהוא עתיד לארוג חבור. גמר מלארוג אין טמא אלא עד מקום שהוא עתיד לפצוע: