העביר תער על כל בשרו. לאו דוקא כל בשרו אלא מקום כנוס שער ונראה. אבל לא בית הסתרים. אלא איידי דנזיר אינו מגלח אלא שער ראשו קתני הכא במצורע כל בשרו:

מנודה מביתו שבעת ימים. שאסור ליכנס לביתו אלא ישב חוץ לביתו וחוץ לביתו נמי אסור בתשמיש המטה והני תרתי שמעינן מאהלו דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ודרשינן מחוץ לאהלו ממש שישב חוץ לביתו ודרשינן נמי אהלו זו אשתו שאסור בתשמיש המטה:

נמצאו שלש טהרות במצורע ושלש טהרו' ביולדת. שלש טהרות במצורע הן מה שטהור מלטמא בביאה ומה שטהור בהערב שמשו לתרומה ומה שטהור בהבאת כפרתו לקדשים. שבשלשתן כתוב וטהר שנאמר ורחץ במים וטהר ואחר שבעת ימים נאמר ורחץ את בשרו במים וטהר שהוא לתרומה ואחר כפרתו נאמר וכפר עליו הכהן וטהר. וג' טהרות ביולדת מה שטהורה לבעלה אחר שבעה לזכר ואחר שבועיים לנקבה ומה שטהורה אחר מ' לזכר ואחר פ' לנקבה לתרומה כשהעריב שמשה ומה שטהורה אחר כפרתה לקדשים. טהורה לבעלה נאמר תשב בדמי טהרה ולתרומה ילפינן כל מחוסר וכפרה מובא השמש וטהר שאוכלין בהערב שמש ולקדשים כתיב וכפר עליה וטהרה. אבל אוכל במעשר לא חשיב דלא כתיב ביה וטהר דמעשר כחולין והלכך לא חשיב אלא מצורע ויולדת דאיתנהו בהו הנך ג' טהרות דאמרן דכתיב בהו וטהר אבל זב וזבה לית בהו אלא ב' טהרות לתרומה ולקדשים:

הנזיר והמצורע והלוים. נזיר שער ראשו מצורע ולוים על כל בשרם:

אחד בכלי ואחד ביד. תנא בתוספתא היו ב' כהנים מקבלים את דמו אחד בכלי ואחד ביד זה שקבל בכלי מקבל תחלה וזה שקבל ביד מקבל אחריו ואם שנה כשר זה שקבל בכלי מקבל בימין וזה שקבל ביד מקבל בשמאל ואם שנה פסול זה שקבל בכלי בא וזרקו ע"ג המזבח זה שקבל ביד בא לו אצל המצורע ואם שנה פסול:

ואם לא נתן לא כפר. דכתיב יתן על ראש המטהר וכפר משמע יתן וכפר בזה יכפר שזהו הכפרה אבל אם לא נתן לא כפר:

ר"י בן נורי אומר כו'. דכתיב גבי דל יתן על ראש המטהר לכפר ולכפר משמע יתן להרצאת כפרה אבל לא לעכב והא דכתיב נמי גבי עשיר וכפר שאם לא נתן מעלין עליו כאילו לא כפר:

העני והעשיר כו'. תלתא קראי כתיבי אשר תשיג ידו מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו. אשר תשיג ידו מלמד אשר תשיג ידו מתחלה כשהיה מצורע ואחר כך קודם שהביא קרבנותיו העני הרי העשיר והעני. מאשר תשיג ידו מקצת אשר תשיג ידו שהשיגה ידו במקצת קרבנותיו ואח"כ העני. את אשר תשיג ידו. את אשר תשיג ידו היום ובשעת מצורע היה עני הרי עני והעשיר נמצאו שלשתן בכתוב:

עני שהביא קרבן עשיר יצא. שנא' זאת תורת אשר לא תשיג ידו תורת לרבות כל התורות הכתובים למעלה בין תורת העשיר בין תורת הדל נוהג באשר לא תשיג ידו שאם הביא קרבן עשיר יצא:

ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא. שנאמר זאת למעט באשר לא תשיג נוהג דין שניהם אבל בעשיר אינו נוהג דין עני:

אמר להם יכתוב נכסיו כו'. תנא בתוספתא מה עושין לתקן המצורע הנשאר זו השאלה שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע ואמר להם להביא חטאת בהמה אינו יכול שאין חטאת בהמה בא על ספק חטאת העוף אינו יכול שעשיר שהביא קרבן עני לא יצא הא כיצד יכתוב נכסיו לאחרים ונמצא עני ומביא חטאת העוף א"ל ר' יהושע עכשיו שאלתם דבר חכמה:

סליק מסכת נגעים