Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלו בהרות טהורות כו'. דכתיב אדם כי יהיה בתר לאמר כלומר מן האמירה ואילך יהיה ולא שכבר היה קודם הדבור. וכתיב נגע צרעת כי תהיה באדם ישראל כו' ואמרינן תהיה בשעה שהוא אדם ולא שכבר היה קודם שנקרא אדם להוציא עובד כוכבים ונתגייר. וגבי שחין ומכוה כתיב ונרפא והיה והיתה מחית המכוה ולא שכבר היה קודם מחית המכוה וקודם שנרפא השחין להוציא את המורדין. וגבי נתק כתיב איש או אשה כי יהיה בו נגע שיהיה בו אחר שנקרא איש ולא שכבר היה קודם שנולד. וגבי קרחת וגבחת כתיב וכי יהיה בקרחת שיהיה הנגע בקרחת וגבחת ולא שכבר היה קודם שנקרח:
ה"ג השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו נעשו וחיו. כלומר שהיה בו הנגע עד שלא נעשו השחין והמכוה והיו טמאין ונעשו שחין ומכוה ונטהר וחזרו וחיו ונעשו צרבת ומטמאין והכי תניא בתוספתא בעור הבשר עד שלא נעשה שחין ומשנעשה שחין נעשה צרבת עד שלא נעשה מכוה ומשנעשה מכוה נעשה צרבת טהור ראב"י אומר הואיל ותחלתה וסופה טמא טמא וחכ"א יראה בתחלה:
נעשית מספחת שאת כו'. כלומר שלא נשתנה משאת לקרום ביצה אלא היתה כצמר לבן ונעשית מספחת צמר לבן קצת למטה מצמר לבן ועדיין לא בא לקרום או נעשית מספחת עזה שהיתה עזה כשלג ונעשית מספחת שלג קצת למטה משלג ועדיין לא בא לסיד ההיכל ולרבותא דר"ע נקטי' דאפי' בשינוי קצת ממראהו ואפילו לא בא למראה האחרת קסבר ר"ע תראה בתחלה:
התולש סימני טומאה ולא קתני התולש שער לבן. הא קמ"ל עד שיתלוש שלא ישאר בה עוד סימני טומאה כגון התולש אחד משתים ונשאר א' או ב' מג' אבל אם תלש ב' מן ד' ונשאר ב' שהוא סימן טומאה אינו עובר בל"ת:
התחלתי מביא להם ראיות. ובתוספתא מפרש מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור לא מפני שלא ראה הכהן סימן טומאה שבו אף תוך הסגרו טהור עד שיראה הכהן סימני טומאה שבהן א"ל יפה אמרת:
קצצה מתכוין רא"א כו' וחכ"א כו'. פריש בתוספת' א"ר יהודה לא נחלקו ר"א וחכמים על שקצצה ונקצץ עמה בשר חי שאין לזה טהרה עולמית ועל שקצצה ושייר הימנו כל שהוא שאם פרחה בכלו שהוא טהור על מה נחלקו על שקצצה מכוון שר' אליעזר אומר אין לו טהרה עד שיולד לו נגע אחר ויטהר הימנו וחכ"א פרחה בכלו טהור. פי' אם נקצץ עמו בשר חי ד"ה פריחה בכלו לא מהני דאימא אי לא קצץ ליה לבשר חי היה מעכב את הפריחה ואם קצצה ושייר מן הנגע כ"ש מכל סביביו ד"ה פרחה בכלו טהור דהא חזינן דפרחה בכלו ובשר חי לא קא מעכב ליה ע"מ נחלקו על שקצצה מכוון דר"א סבר הואיל וקצצה מכוון חיישינן שמא קצץ עמה קצת בשר חי ואי לא הוה קצץ ליה הוה מעכב הלכך פריחה בכלו לא מהני עד שיולד לו נגע אחר ויטהר הימנו ורבנן סברי הואיל ולא נקצץ לבשר חי עמו לשמא קצץ לא חיישינן: