Eliyahu Rabbah on Mishnah Niddah Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבי יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ושביעי בלבד. קסבר מדאורייתא היא בחזקת טהרה אלא רבנן הוא דגזור ולא גזרו אלא אימים שלא בדקו עצמן מידי דהוה אנזיר שהלך לבית הפרס אין עולה לו אותו היום למנין ואין סותר את הקודמין כדתנן בנזיר (פ"ו ג). משום דמדרבנן הוא לא סתר את הקודמין ועולין לו הקודמין למנין ה"נ הואיל ומדרבנן היא אע"ג דימים שבינתים דלא בדקו אין עולין להן מ"מ אינו סותר את הראשון ועולה הוא לו:
בראשונה כו' מערה מים לפסח. אבל במים שבכלי אסורה ליגע שהיא טבולת יום ארוך כדכתיב בכל קדש לא תגע ואע"ג דמים חולין הן ואין טבול יום פוסל את החולין חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי לטמא קדש גמור וטבול יום מטמא משקה קדש ה"נ מטמאה את המשקין לטמא את הפסח שהוא קדש כשידיח בהמים את הפסח. ולערות המים היא מותרת ולא חיישינן אימא איכא משקה טופח על הכלי דאין משקה הנפסל בטבול יום מטמאה כלי כדתנן (פרה פרק ח ו) כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה חוץ מטבול יום. ומשקה שהיא תחלה מטמא כלי כדאמרינן בכמה דוכתי אבל משקה שנפסל מטבול יום אינו מטמא כלי:
חזרו לומר הרי הוא כמגע טמא מת לקדשים. כלומר ואסורה לערות מים לפסח שהיא כמגע טמא מת לקדשים שהוא ראשון וחוששין שמא יש משקה טופח על הכלי והוא שיהא ראשונה עושה את המשקה טופח תחלה ומשקה טופח חוזר ומטמא את הכלי והכלי את המים שבתוכה ומים שבתוכה את הפסח כשידיח בהן. דכל שסופו לקדשים כגון זה שידיח בהמים שבתוך הכלי את הפסח עשאוה כמגע טמא מת. מיהא בכלי דאיכא למיחש למשקה טופח הוא דאינה מערה אבל בכלי נגוב דליכא למיחש למשקה טופח מערה. דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה או ממשקה שהוא תחלה. וב"ש אומרים אף כטמא מת שהוא אב הטומאה ואפי' בכלי נגוב אינה מערה. ובגמרא הכי גרסינן מערה אין נוגע לא אלמא חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי סיפא חזרו לומר הרי הוא כמגע טמא מת לקדשים לקדשים אין לחולין לא אלמא חולין שנעשו על טהר' הקדש לאו כקדש דמי. ולא גרסינן אימא סיפא. דלאו קושיא היא וסיפא לא קסתיר לה לרישא אלא פרושי הוא דקאזיל וקמפרש רישא וסיפא ותרוייהו חדא היא. והכי קאמר מדקתני מערה מכלל דנוגע לא אלמא חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמיא לענין קדש גמור. דמטמאה במגעה המים והמים יטמאו הפסח כשידיח בהן. וסיפא קתני הרי הוא כמגע טמא מת לקדשים לקדשים אין לחולין לא אלמא לאו כקדש דמי אלא היכא דסופן לקדשים כגון הכא שידיח בהן את הפסח אבל היכא דאין סופן לקדשים הן עצמן לאו כקדש דמיין למימני בהו שלישי ורביעי כי היכי דמנינן בקדש וכדתנן בטהרות (פ"ב ח) וחולין שנעשו ע"ג קדש ה"א כחולין וכדפרשינן התם דהוא לענין עצמם בשאין סופן ליגע בקדש. והא דאמרי' בגמרא מתני' אבא שאול היא לאו אשקלא וטריא דלעיל קאי אלא מלתא באפי נפשה היא דמתני' אבא שאול היא ואבא שאול פליג אדר' מאיר וחכמים דפרה (פי"א):