Eliyahu Rabbah on Mishnah Niddah Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מטמא בזיבה וכו'. כאן שנה ג' מיני טומאות טומאת זיבה היוצאת מן הגוף. וטומאת נגעים שעל הגוף וטומאת מת שהיא טומאת מגע:
כחתן שלם. שהחתן דרך להתאבל עליו מאד וקאמר שעל התינוק מתאבלין בכל דיני אבלות כמו שמתאבלין על חתן גמור:
וחייבין עליה משום אשת איש. אם בא אחר על היבמה הזו שהיא בת ג' ויום א' והיבם בא עליה חייב משום א"א שקנינו קנין גמור. אבל בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו דקתני סיפא קנאה לא קתני חייבין עליה משום א"א שאין קנינו קנין גמור לחייב עליה משום א"א כדקתני סיפא ואינו נותן גט עד שיגדיל:
לטמא משכב תחתון כעליון. שאפי' עשר מצעות זו ע"ג זו מטמא משכב התחתון כהעליון ששוכב עליו:
ונסקלת על ידו. וקשיא רישא גבי תינוקת נמי ליתני ובהמה נסקל על ידה. שאם בא עליה בהמה נסקל על ידו. ונראה לי דתנן (סנהדרין דף נ"ד) אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא לפי שבאת לאדם תקלה ע"י לפיכך אמר הכתוב תסקל. ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה. בעי רב המנונא (שם נ"ה) ישראל הבא על הבהמה בשוגג מהו. תקלה וקלון בעינן והכא קלון איכא תקלה ליכא או דלמא קלון אע"פ שאין תקלה. ואמר רב יוסף ת"ש דתנן בקטנה בת ג' שנים ויום אחד ואם בא עליה אחד מכל העריות מומתין ע"י ואפילו בהמה והא הכא דקלון איכא תקלה ליכא וקתני מומתין ומשנינן כיון דמזידה היא תקלה נמי איכא ורחמנא הוא דחס עלה ואמר רבא תש' בן תשע שנים ויום אחד פוסל את הבהמה ונסקלת על ידו והא הכא תקלה ליכא וקתני נסקלת ומשנינן כיון דמזיד הוא תקלה נמי איכא ורחמנא הוא דחס עילויה עליה דידיה חס רחמנא אבהמה לא חס רחמנא. וקשיא לן וכי מאחר דמשנינן בקטנה כיון דמזידה היא תקלה נמי איכא מאי הדר רבא ופשיט לה מקטן בקטן נמי ל"ש. וניחא לן קסבר רבא האי שינויא דקטנה דיחויא בעלמא הוא דאיכא למימר ואם בא עליה אחד מכל עריות דקתני היינו חוץ מבהמה דקטנה לאו מזידה היא כדאמרינן בעלמא פתוי קטנה אונס וא"נ מדעתה עשתה היא כמפותה והוי אונס והיינו דפשיט ליה מקטן דקתני בהדיא ונסקלת על ידו ומשני כיון דמזיד הוא תקלה נמי איכא והשתא איכא למימר מתני' דלא קתני בקטנה ובהמה נסקל על ידה משום דלא פסיקא ליה דאימא הואיל ופתוי קטנה אונס הוא אינו נסקל אבל בקטן ודאי נסקלת דזכר לא אנוס דאין קישוי אלא לדעת:
פגה בוחל וצמל. שהאשה כל זמן שהיא בבית אביה נמשלת כתאנה והיינו דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה אביה שנוצרה אוכל פירותיה מציאתה ומעשה ידיה ומוכרה. ופירותיה הן כתאנה שנלקטין מעט מעט ואין לקיטתן כאחת כך אביה אוכל פירותיה מעט מעט מה שמוצאת ומה שעושה ומרוחת מעט מעט ומוכר אותה לשנה ונוטל שכר שנה או שנתים וכשהיא בבית בעלה נמשלת כגפן שנאמר אשתך כגפן פוריה וכמו שהגפן אינו אלא לפירות כך אשה אינו אלא לבנים והיינו דתנן נשים בבתוליהן כגפנים. נמצא ד' זמנים באשה. קטנה. נערה. ובוגרת. וכשהיא נשואה נקראת על שם בעלה. אך בתוס' ה"א אשה על שם איש שאם הוא חכם נקראת היא חכמה בעלה עשיר היא נקראת עשירה. חסיד נקראת חסידה. נקב"ה סי'. נער"ה קטנ"ה בוגר"ת ה"א:
איזהו סימניה. סימני נערות. דתנן (ר"פ דלקמן) בא סימן התחתון עד שלא בא העליון. מכדי סימן התחתון ודאי סימני נערה דסימן התחתון בבוגרת ליכא אי אמרת בשלמא סימן העליון נמי בנערה היינו דקתני בא התחתון עד שלא בא העליון אלא אי אמרת העליון בבוגרת מאי בא תחתון עד שלא בא העליון פשיטא דסימני נערה מקמי סימני בוגרת קאתי:
בן כ' שנה כו' והוא סריס. זה הכלל עד בן י"ג שנה ויום אחד אפילו אם הביא שתי שערות אינן אלא שומא והרי הוא קטן לכל דבר ואפי' אם נשארו אותן השערות שהביא לפני י"ג ויום אחד עד לאחר י"ג ויום אחד אינן אלא שומא. בן י"ג שנה ויום אחד אם הביא ב' שערות הרי הוא כגדול לכל דבר לא הביא ב' שערות אע"פ שנראו בו סימני סריס הרי הוא כקטן לכל דבר עד שיהא בן עשרים שנה. בן כ' שנה הביא שתי שערות אם נראו בו כל סימני סריס בידוע שהוא סריס והרי הוא גדול למפרע מי"ג שנה ויום א' ואילך. לא נראה בו כל סימני סריס אע"פ שיש בו מקצת סימני סריס הרי הוא כגדול מכאן ולהבא ועד כ' הוא כקטן. לא הביא ב' שערות אם נראו בו אפילו מקצת סימני סריס בידוע שהוא סריס והרי הוא כגדול למפרע מי"ג שנים ויום אחד לא נראו בו סימני סריס כלל ולא הביא ב' שערות הרי הוא כקטן עד שיעברו רוב שנותיו שהוא ל"ה שנים ויום אחד. ואם הוא בן ל"ה ויום אחד אע"פ שאין בו לא סימני סריס ולא ב' שערות בידוע שהוא סריס: