כיצד כוש כו' כחצי זית כו'. אע"ג דאתי לפרושי כיצד מביא על עצמו בכ"ש ולא הול"ל אלא כזית מתחתיו מ"מ אגב אורחא קמ"ל נמי אפילו כחצי זית מתחתיו וכחצי זית מע"ג מצטרף לטמא הכלים:

התלוליות. פירש בתוספתא ר"פ ט"ז ואיזו תלולית עפר שעל גבי בקוע המאהיל על מקצתה טמא ואצ"ל כנגד כולה עפרה טמא משום עפר תלולית חתר ממנה עפר וסמכו לה אין בו משום עפר תלולית [התלולית] שהיתה טמאה ונטהרה ה"ז טהורה ואינו חושש שמא נטמאת:

הקרובות אחד חדשות ואחד ישנות טמאות. פירש בתוספתא מפני שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין איבריהן:

והרחוקות חדשות טהורות ישנות טמאות. בתוספתא שאני אומר שמא היה שם דרך או עיר:

המוצא מת בתחלה בגמרא פרשינן לכולהו מילי המוצא ולא מצוי מת ולא הרוג מושכב ולא יושב כו' אלא בתחלה לא פירש ונראה דבתחלה הוא שלא ימצא שנים קודם לו והוא יהיה בתחלת מציאותו דכי מצא שנים קודם לו הו"ל שכונת קברות כדקתני סיפא. תו אמרינן התם (נזיר ס"ו) לא אמרו שכונת קברות אלא או לג' ידועין או לג' בתחילה. ולא גרסינן לג' ידועין דבידועין לא אמרי' שכונת קברות למיצרך בדיקה ואפי' אחד מהן ידוע ושנים מתחלה לא הוי שכונת קברות למיבעי בדיקה וגדולה מזו אמרו באחד מהן ידוע לא הוי שכונת קברות אפילו לענין ליטול את השנים שמתחלה שאם אחד מהן ידוע ושנים מתחלה נוטל את השנים ואת תבוסתן. כדתניא בתוספתא מצא שנים תחלה ואחד ידוע יש להם תבוסה ואין להם שכונת קברות ומעשה ברבי ישבב שבדק ומצא שנים תחלה ואחד ידוע עשה לה שכונת קברות כשבא אצל ר' עקיבא א"ל כל שיגעת לריק יגעת אף אתה היית צריך לבדוק כל קברי ארץ ישראל הידועים ולא אמרו אלא המוצא ג' בתחלה. אלמא לא אמרו שכונת קברות בידועין דאם כן היית צריך לבדוק כל קברי ארץ ישראל הידועין ואפילו באחד הידוע לא הוי שכונת קברות ולא מיבעי כל הג' ידועין. הלכך בגמרא נמי הכי גרסינן לא אמרו שכונת קברות אלא לג' מתחלה. אבל בידועין אין בהן ש"ק כדתניא בתוספתא:

מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד"א ועד שמנה כמלא מטה וקובריה. גרסינן. והאי מתני' לפי גמרא דידן לא אתבררא לן פירושה חדא מד"א ועד שמנה למאי מיבעי לן ותו בודק ממנו ולהלן עשרים אמה אמאי הא מערה אשלמא בהני ג' מתים ולבדוק עוד ארבעה עשר תמני לחצר ושית למערה. ולפי גמרא דירושל' אתבררא לן האי מתני' שפיר. דפרכי' בירושלמי פ"ט דנזיר תמן תנינן ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלא המטה וקובריה והכא הוא אמר הכין ומשני תמן מלא המטה עוברת ברם הכא מלא המטה חוזרת עד היכן עד כדי נושאי המטה. פירוש התם קתני חצר המערה היא שש על שש כמלא המטה וקובריה והכא קתני מד"א ועד שמנה כמלא המטה וקובריה אלמא חצר צריכה שמנה למלא המטה וקובריה ומשני תמן עוברת המוכר דיו בחצר מצומצם שיהא מלא המטה וקובריה בדוחק והכא עד שמנה חיישינן ליה לחצר הקבר שיש מלא המטה וקובריה חוזרת בריוח דזימנין עושה חצר הקבר דליעיילו תמן מטה וקובריה בריוח והדר מפרש עד היכן הוי קובריה ומשני עד כדי נושאי המטה והא דקתני הכא מד' אמות והתם שש בעינן משום דהתם מלא המטה וקובריה כדי נושאי המטה וחלופיהן והכא ד"א בלא קובריה דזימנין עושה חצר הקבר כמלא מטה בלא קובריה דהוי כדי נושאי המטה וחלופיהן כו'. והשתא מתני' הכא מיפרשא מצא ג' אם יש בין זה לזה בין מת אחד לחבירו בין ראשון לשני בין שני לשלישי מד"א ועד שמנה ה"ז שכונת קברות. כיון שהניח בין מת לחבירו כשיעור חצר הקבר חיישינן לשכונת קברות שעשה כאן שכונה לעשות קברות הרבה במערות רבות. דכל פחות מד"א לא עביד חצר הקבר דליכא כמלא המטה אפילו בלא קובריה וכל יתר משמנה לא עביד חצר הקבר דהא בשמנה איכא כמלא המטה וקובריה בריוח אלא מד"א ועד שמנה דבד"א איכא שיעור לחצר כמלא מטה בלא קובריה ובשמנה איכא שיעור לחצר כמלא המטה וקובריה בריוח. הלכך מד"א ועד שמנה דעביד כה"ג חצר הקבר חיישינן לשכונת קברות ובודק מסוף המת השלישי ולהלן עשרים אמה משום דדלמא הכא שכונה למערות רבות וכי קבר המת הראשון עשה חצר והדר קבר המת השני ועשה חצר והמת השלישי הניח בתחלת המערה ובודק שש למערה ועוד שמנה לחצר דשמנה שיעור החצר כמלא מטה וקובריה בריוח ועוד שש למערה דלמא התם איכא מת בסוף המערה וכן מצד השני בודק ממת הראשון ולהלן כ' אמה מהאי טעמא:

לא גרסינן אמה על אמה אלא בודק אמה ומניח אמה. וטעמא דאמה שדרך להניח אמה בין קבר לקבר. בתוספתא בש"א הבודק בודק ב' ומניח אמה ובה"א בודק אמה ומניח אמה ד"ר יעקב וחכ"א בש"א בודק אמה ומניח אמה ובה"א בודק אמה ומניח שתים:

או לבתולה. בתוספתא איזו היא בתולה כל שמעלה רשושין ואין עפרה תיחוח:

אוכל בדמעו. דוקא תרומה המדומעת שנתערבה בחולין אבל תרומה ודאית לא. ודוקא דמעו הדמע שלו אבל דמע של אחר לא כי היכי דלא ליזלזלי בתרומה: