טובל ומעלה כדרכו. ולא חיישינן שמא יספג ויקנח מצדדי הכלי ותנן בסיפא ובלבד שלא יספג:

רי"א הזיה ראשונה. דבהזיה ראשונה לא חיישינן שמא יספג קצת דא"נ יספג קצת יבלע באזוב וכי מזה ממי טבילה מזה אבל בהזיה שניה חיישינן כי טבל בתוכה האזוב שמא יסחט לתוך המים ממה שספג בראשונה וכדתניא בתוספת' אבל לא הזאה שניה מפני שהמים נסחטין דברי ר"י:

לפניו והזה על צדדין שלפניו הזייתו כשרה. ותניא בתוספתא לאחריו והזה על הצדדין שלאחריו הזייתו כשרה:

מדעתו ושלא מדעתו. ותניא בתוספתא בין ער בין ישן:

נתכוין כו'. אם נתכוין להזות על דבר הראוי להזאה שהוא מקבל טומאה והזה על דבר שאינו ראוי להזאה כלל שאינו מקבל טומאה כמו בהמה דסיפא:

אם יש באזוב לא ישנה. כלומר לא ישנה לא יזה עוד ממים הנשארין באזוב דנפסלו המים מלהזות בהן עוד הואיל והזה על דבר שאינו ראוי להזייה והכי תניא בתוספתא לשם דבר שהוא ראוי להזייה והזה על דבר שאינו ראוי להזייה על הע"א ועל הבהמה ועל עריבה של אבן המים הנוטפין טמאים ופסולין מלהזות אם יש באזוב לא ישנה:

על דבר שאינו מקבל טומאה. שאינו ראוי להזאה:

והזה על דבר שמקבל טומאה. ואע"פ שאינו צריך להזאה שלא נטמא אלא שהוא ראוי להזאה שהוא מקבל טומאה:

אם יש באזוב ישנה. ישנה ויזה ממים הנשארין באזוב שלא נפסלו מלהזות בכוונתו הואיל והזה על דבר הראוי להזות:

פטור הואיל וספק טומאה ברה"ר לא הו"ל לאסוקי אדעתיה אימא אית בה ספק טומאה דא"נ אית בה ספק טומאה ברשות הרבים הוא טהור והו"ל אנוס ופטור אבל ברה"י הו"ל לאסוקי אדעתיה אימא אית בה ספק טומאה דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא:

בכנפיו גרסי'. ואפילו נגע הקרדום במת והוא אבי אבות הטומאה והקרדום עושה כנפו האחד אב הטומאה וכנף הב' נעשה ראשון ואינו מטמא אדם:

אע"פ כו' טהור. ואע"פ שמצותן ומשאן באין כאחד טהור הואיל ולא נשאן קודם שנעשה מצותן:

כוש של רובן. הן כמו צמר שיש בין קליפה של עץ ובין העץ ואותו טוין בכוש:

לא על הכוש ולא על הפיקה. אלא על עיקר הכלי:

אף החדוקות. גרסינן בדלי"ת וקרוחות הן הידות שתוחבין אותן בבית יד של כלי שהוא חלול בפנים ומשימין היד בחלל הבית יד שבכלי. וחדוקות הן שהידות חלולין בפנים ותוחבין את הבית יד של כלי בחלל הידות:

וקרן של כליכה. גרסינן בכ"ף:

חוץ מטומטום. ובקידוש לא קתני טומטום. דפשיטא ליה הואיל וספק ערל הוא וערל פסול לקידוש וכדאמרן התם. אבל להזאה ערל כשר צריכה לי' למתני טומטום:

והאשה. הואיל וגבי קדוש קסברי רבנן אשה כשרה וקטן פסול הלכך גבי הזאה אשה פסולה וקטן כשר ור"י דפליג התם בקידוש וסבר אשה פסולה וקטן כשר פליג נמי בהזאה וקסבר דאשה כשרה וקטן פסול כדאמרינן ביומא דמשמע מוציא מיד משמע. ובתוספתא דמייתי רבוותא דתניא הכל כשרין להזות חוץ מחרש שוטה וקטן ור"י מכשיר בקטן ט"ס הוא וה"ג הכל כשרין להזות חוץ מחש"ו דברי ר"י. שר"י מכשיר באשה ופוסל בקטן וניחא הא דיומא ולא קשיא מידי:

אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום. כלומר טובל בליל שמיני אחר הזאתו ומזה ביום שלפניו שהוא יום שביעי דקודם הזאתו ודאי אין טובל כדכתיב וחטאו והדר יכבס בגדיו ורחץ. והא דקתני טובל בלילה ומזה ביום ולא קתני כסדרו מזה ביום וטובל בלילה משום לסיומי ביה שאין מזין אלא עד שתנץ החמה: