Eliyahu Rabbah on Mishnah Parah Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר"ש אומר מן הסדר השני. אע"פ שהחבר פותח את הכבשן אינו נוטל אלא מן הסדר השני. דחיישינן אימא הסיט ע"ה את הסדר הראשון וא"נ לא נגע אימא הסיט:
רבי יוסי אומר מן הסדר השלישי. דחייש נמי אסדר השני אימא הסיט ע"ה:
במים שהן ראוין לקדש א"צ לנגב. הואיל והמטביל יודע שישא' מים בכלי הו"ל כאילו מילא מתחלה המים הנשארין בכלי לחטאת:
אם לאסוף לתוכו גרסינן. דבמים מקודשין פוסלין כל מים אפי' מים הראוין לקדש:
מקדשין בה עד שתטמא. דבדלעת טהורה לא חיישינן לשמא תפלוט מים שאינן ראוין לקדש דכי נמי פליט לה טפה בטיל ברוב מים הראויין לקדש בהן הלכך לא חמירי כולי האי למיחש לשמא תפלוט אכל נטמאה דכי פליט לה טפה תטמא את כל המים חמירא וחיישינן לשמא תפלוט. ורבי יהושע סבר בטהורה נמי חיישינן לשמא תפלוט וקאמר בין כך ובין כך בין מים שאין ראוים בין מים הראוין לא יאסוף לתוכה מים מקודשים דחיישינן שמא תפלוט ובמים מקודשין פוסלין כל מים אפי' ראוין:
שפופרת שחתכה לחטאת רא"א יטביל מיד. כגון שחתכה ממחובר ואע"ג דבמחובר לא נטמאת וכי חתכה חתכה לשם חטאת מ"מ משום מעלה דחטאת מחזקינן לה כטמאה לחטאת וצריך טבילה וא"צ לטמאות' כי היכי דליהוי טבול יום ואף דר"א סבר בכל הראוי לטמא טמא מת ולא מדרס שאינו מדף (לקמן רפ"י) היינו שאינו מדף לטמא מדרס אבל לטמא טומאת מת במגע טמא כדפריש בתוספתא טעמא דר"א שלא חדשו טומאה בחטאת ואמר אביי (חגיגה דף כג) שלא אמרו קורדם מטמא מושב כלומר לא אמרו קורדום שאינו ראוי לטמא מושב בשום מקום שאינו מיוחד לישיבה בפרה נמי לא אמרו שיהא מטמא מושב ואליבא דר"א דקסבר אע"ג דכמה מעלות עשו בפרה מ"מ לחדש בה טומאה חדשה שאינו יכול להיות כלל באותו דבר אותה טומאה לא חדשו בפרה והיינו דקאמר ר"א אינו מדף לטמא מדרס הואיל ואינו ראוי למדרס אבל לטמא במגע כטמא מת מחזקינן ליה לטמאה לחטאת הואיל וראוי לטמא טמא מת חדשו בה לעשות שאינו נוגע במת כנוגע במת. ורבנן סברי אף שאינו ראוי למדרס עשו מעלה בפרה לטמאו מדרס וה"נ האי קנה לר"א מחזקינן לה לחטאת כטמאה טומאת מת וצריך טבילה וא"צ לטמאו עוד להכירא:
חוץ מחרש שוטה וקטן. וטומטום פסול משום ספק ערל. כדתניא בתוספתא טומטום קדושו פסול מפני שהוא ספק ערל. והערל פסול מלקדש. אנדרוגינוס קדושו כשר ורבי יהודה פוסל מפני שהוא ספק אשה ואשה פסולה מלקדש:
ולא במגופת החבית. ותניא בתוס' מגופה שהתקינה לכלי כשרה לקדש בה:
אין מצילין מיד כלי חרס. גרסינן:
מן הצד כו' כשרים מפני שהם עגולי' כלי. שמעינן מהא שמותר ליטול ידים בכלי שמנוקב מן הצד הואיל ועגולים כלי אע"ג דניקב מן הצד מידי דהוה אמי חטאת דחשבינן ליה כלי וליכא למימר הכא כשהמים הן למטה מהנקב אבל מה שלמעלה מהנקב לא חשיב כלי א"כ הו"ל למתני הלכו המים לשם פסולים כדקתני גבי עטרה של טיט שאם הלכו המים לשם פסולים משום דלאו כלי הוא אלא הכא אפילו הלכו המים לשם כשרים דלמעלה מהנקב נמי חשיב כלי וגבי נט"י נמי ל"ש:
וקדש את אחת מהן המים שבשניה מקודשין. והוא שנתן אפר כשיעור כדי שיראה על שניהן:
המים שביניהם אינן מקודשין. אבל שבצדדין מקודשין ולא להזות מהן דלהזאה פסולין דמתערבין עם המים שביניהן אלא נ"מ במה שמקודשין שהן מי חטא' פסולין ומטמאין כמי חטאת דאי לא הוו מקודשין לא הוי מי חטאת כלל ולא הוו מטמא. א"נ אם יכול גדלות מהצדדין מעט שלא נתערבו הן כשרין להזות בהן ובתוספתא תניא אמר רבי יוסי שתיהן אינן מקודשות פליג אמתניתין וסבר שאינן מקודשות כלל אף הצדדין ולא הוו מי חטאת לא להזאה ולא לטמא: