מרביעית נותנין לידים לאחד אף לשנים. אם יש רביעית מים בכלי נותנין אף לשנים ואע"ג דלכל חד בציר ליה מרביעית מ"מ הראשון הואיל ובכלי איכא רביעית מצי שייר ליה מיניה לשני והשני הואיל ואתי משירי טהרה שפיר דמי וכן במחצית לוג כו' אע"ג דליכא רביעית לכל חד:

רבי יוסי אומר כו'. ר"י פליג אשירי טהרה וקסבר רביעית לכל חד בעינן ובתוספתא תנא דלא פליג ר' יוסי אלא לשתי ידיו אבל לידו אחת מודה דשירי טהרה מהני. דתניא רבי יוסי אומר לשתי ידיו צריך שיטול מרביעית לידו אחת אפילו נטל משירי רביעית כשר. והא דאמרי' בשבת (דף ס"ב ב') המזלזל בנט"י אמר רבא לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל אבל משא ולא משא לית לן בה ופירש"י משא ולא משא שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים כגון רביעית מצומצם. ולא מיחוורא מאחר דקא משא כי שיעורא דרבנן ברביעית מאי משא ולא משא הוא אלא משא ולא משא הוא כגון דמשא מרביעית שלמה ושייר מיניה לשני כי הא דתנן הכא נותנין לאחד אף לשני והיינו נושא ולא משא הואיל ולא קיהיב כולה רביעית:

מוסיפין על השנים. דתנא רישא מרביעית נותנין לאחד אף לשנים ומחצי לוג שלשה וארבעה ומלוג לחמשה ולי' ולמאה. קתני הכא אם השנים האלו שנטלו משירי רביעית אם לא הגיעו משירי טהרה עד הפרק. יכולין להוסיף מים אחרים. אף שלא באו משירי טהרה ואין בהן רביעית:

ואין מוסיפין על הראשונים. אם הראשוני' שנטלו מרביעית ומחצי לוג ומלוג ולא נתן על הידים כל הרביעית ששיירו ממנו לשנים א"ל הגיעו עד הפרק אין מוסיפין עליהן מים אחרים אלא צריכין ליטול שוב מרביעית שלם או משירי טהרה:

ואין מצילין מיד כלי חרס. גרסינן. כלומר להציל מחמת תוך תוכו:

המים שנפסלו משתית הבהמה. מחמת מרירות דמחמת טיט אפילו בקרקע פסולין ומחמת סרחון אין נפסלין משתית בהמה ועוף וכן אמרינן בירושלמי. שמעון התימני אומר אם נתכוין גרסינן. דצריך כוונה למלאכה אבל בלא כוונה כשרין:

רבי יוסי פוסל בשני אלו. בקוף ובמטה חבית על צדה דלא חשיב להו כח גברא. אבל מודה במניח חבית בין ברכיו דהוי כח גברא. כדתניא בתוספתא ומודה ר"י שמניח חבית בין ברכיו או בין אציליו ונטל שידיו טהורות: