לא אוסף עליו ולא תגרע ממנו. כי התורה לא יתכן בה התוספת או הגרעון כמו שלא יתכן בטבע, שמעולם לא תוכל להוסיף עליו ולא לגרוע, רק ישתנו הצורות ויחלופו כפי השתנות הזמנים וחליפתם, וכן התורה יש דור שאוהב פשטי התורה, ויש דור שרודף אחר רמזיה, ויש דור אחר ששם כל מעייניו בסודותיה, והפשט, והרמז, והסוד גם הוא משתנה בצורתו כפי תכונות דור ודור, ואלה הם ששים רבוא פירושים לתורה שאמרו רבותינו, והפלא, שבלשון זה עצמו נשתמש קהלת לרמוז על קיום הטבע בלתי שנוי (סי' ג' פ' י"א) כי את כל מעשה האלהים עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ובספר בן סירא Ecclesiastico (סי' י"ח פ' ז') מי יספר חן הדרו ומי יגיד חסדיו, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע, ונפלאות אלהים אין חקר. ועיין פ' שופטים פ' ימין ושמאל.

[השמטה: אחרי ה' אלהיכם תלכו. רבותינו אמרו הדבק בדרכי, עשו ההדמות למעשיו יתברך הכלל הראשיי Criterium בחכמת המדות ולהם מאמרים יקרים לרוב מאד מהמין הזה, וג' דברים ראיתי בעת להעיר על זה -. האחד, כי הכלל הזה נובע ממקור קדוש וקדמון מימי עולם והוא ספור בריאת האדם שנאמר עליו נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, ומי שנברא בצלמו ובדמותו ית' מה לו לעשות אם לא להדמות לדפוסו? וכל הקרב הקרב אל צלמו ודמותו שעל פיו נברא הרי זה משובח, והוא משיג חלק רב מזולתו בתאר האנושיות — ב', כי הוא זה הכלל הגדול שהוקם על, בפילוסופיאה האפלטונית היינו ההדמות לאלוה — La ressemblance avec Dieu. (Teetete. ed. Paris. 66. ) ועיין עוד Bitter. Hist. de la phil. anc. vol. lll. p. 233.

ג, הוא ג"כ אשר דברו האסטוייכים Stoiciens כאשר שמו לראש פנת מוכרם וחכמת המדות ההשתוות אל הטבע Conformite avec la nature וכבר ידענו מה שאמר יוסף על הפרושים כי הם היו אצלנו ביחס הסתוייכים אצל היונים — ד', סמוך לבי לא יירא לומר עוד שאם נרד לעומק הכלל הגדול שהקים קאנט Kant בחכמת המדות נראה כי גם בחותם זה נחתם לא נופל דבר — כי הוא אמר "התנהג באופן שמעשיך הפרטיים יאותו להרחיבם ולהחזירם אזהרה כללית" ומי הוא מקור הדעות הכלליות והנימוס העליוני אם לא הוא ית'? — ה', ודעת פילוסוף איטלקי מן החיים אשר המה חיים עדנה גם הוא חכם ויבא לנו דברים דומים בצורתן ובצביונן לכל האמור Fine pertanto dell' uomo e di tutto il ereato essere non pun e non dee se non imitare lddio ed assomigliarsi a Lui quanto riesce fattibile. Percio l' unverso tende all' unita perhe Dio e uno, tende all' infinita perche Dio e infinito, tende alla vita o vogliamo dire allo svolgimento delle forze spontaneeed organate perche Dio e vivente ed attivo. Dell' ontologia e del metodo. p. 113.]

ודרשת וחקרת. מה אמור למעלה מן הענין? כי תשמע באחת עריך וגו', הרי הדבור מוסב כלפי העם כלו, הוסיף וכתב ודרשת וגו' שמא תאמר כל העם דורשים וחוקרים ושואלים, על כרחך אתה אומר שאין כל העם שופטים ועונשים, הא אין לך לומר אלא שהעדה והסנהדרין במקום האומה כלה הם עומדים, ופעמים שירמוז הכתוב לכל העם, ואין כוונתו אלא לראשי העם וזקניו, והם העדה, או הסנהדרין, ובכן יצאו בדימוס דברי רבותינו שפירשו בכמה מקומות קהל או עדה על שם הסנהדרין, ועיין מה שכתבתי ע"פ ואם כל עדת ישראל ישגו.