Em LaMikra, Deuteronomy
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בקצה השמים. לא מצינו מקצה השמים רק דרך גוזמא והפלגה ולא בדבר שיוכל להיות נפעל הרי הוא אומר אם יהיה נדחך וגו' ומה טעם אם לשון ספק אחר שייעד כמה פעמים והפיץ ה' אתכם בעמים ובפירוש נאמר והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ — ועוד נראה שבדרך הפלגה הכתוב מדבר שהוסיף משם יקבצך וגו' כלומר אפילו משם יקבצך ואם על קצה הארץ הכוונה הרי כבר גלה שכן עתיד להיות כמו שאמרנו.
כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים — ולא מעבר לים. צריך להבין מה טעם אומרו לא בשמים ולא מעבר לים, ומה הוסיף על מה שכבר אמר לא נפלאת ולא רחוקה, וכיצד הוא קשר הכתובים, ואומר אני שעל שני אופנים אשר בהם הורגלו האומות להשיג קורותיהם דבר הכתוב, האופן האחד מה שהיו מדמים היות שופט או נביא בתוכם שילמדנו אלוה או מלאך חקי משפט להדריך את העם ועל זה אמר לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו, כי אחר שירדה משם התורה אין עוד נביא שיוכל לחדש בה דבר, ובאו דברי חז"ל ע"פי פשט הכתוב שאמרו לא נשתייר מן התורה כלום בשמים — והאופן השני הוא שיסע השופט או הפילוסוף למרחוק בכרכים ומדינות גדולות שיצא להם שם בגוים בחכמתם וביישובם ויתלמד מהם החקים והמשפטים להנהיג העם אשר שלחו, ובדרך זה הלכו מחוקקי ופילוסופי יון הקדמונים ועל זה אמר ולא מעבר לים וגו' כי אינך צריך להתלמד מעמים אחרים אחר שלמדך ה' דעה והשכל ובאו השמים ועבר לים מכוונים למ"ש לא נפלאת ולא רחוקה, כנגד לא נפלאת אמר לא בשמים — וכנגד ולא רחוקה אמר ולא מעבר לים, וכנגד שניהם ג"כ הוסיף ואמר כי קרוב וגו' בפיך ובלבבך ומה שיקשה על אומרו בפיך ובלבבך מבואר, כי מה ענין הפה והלב למצות הכתובות בתורה או המסורות בקבלה — ואלו לא כתב רק בלבבך הייתי אומר שהכל תלוי בלב שהוא מקור הרצון לשמירת התורה כלה, אבל בפיך ובלבבך לא ידענו טעמו, ואומר אני שכנגד שני חלקי התורה דבר הכתוב תורה שבכתב ותו' שבעל פה, וידוע שתכלית תורה שבכתב שמירת המלות בתיבותן ואותיותן ודקדוקיהם וטעמיהם — ותכלית תורה שבע"פ שמירת הענין לבאר פירוש מליצות התורה על פי הנמסר, ושמירת המלות מבלי השקפה אל הענין הוא הדבר התלוי בפה, וכן שמירת הענין מבלי השקפה אל המלות הוא דבר התלוי בלב, ואמר בפיך כנגד תו' שבכתב, שהיא שמירת המלות בפה, ואמר בלבבך כנגד תורה שבע"פ שהיא שמירת הענין המסור ללב, ומעין פירושנו זה כתב הרב נה"ו ז"ל על דבור ואמירה עיין עליו, וכן אז"ל כשרצו לרמוז על הסכמת המלות אל הענין אמרו עד שיהיו פיו ולבו שוין. ובוצר עוללות פירש, לא נפלאת, אין לה סודות כמוסות ונעלמות מעיני העם כאותן התורות הבל ושוא שהיו להם לעמים ונקראים MYSTERIA וכו', וזה הבל כי הכתוב מבאר דעתו במה שהוסיף לא רחוקה, וכן אמר לא בשמים ולא מעבר לים, והם פירוש נפלאת ורחוקה, ואם על מסתרים ידבר — מה זה אומרו לא בשמים, וכי המסתרים שבמצרים ושביון היו בשמים או מעבר לים? אלא הנכון כמו שכתבנו ובאה פרשה זו מקושרת עם הקודם לה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' וגו', וכלומר לא יקשה לך ביום שתתעורר לשוב אל ה' למצוא המסילה העולה בית אל, כי המצוה הזאת לא נפלאת עד שתאמר באותו יום מי יעלה לנו השמימה וגו' רק נתתי אותם בפיך ובלבבך, בפיך כנגד החלק הכתוב, ובלבבך כנגד המסור, והיא תמצא אצלך בכל עת ובכל רגע וזה על דרך הנאמר בשירת האזינו כי לא תשכח מפי זרעו.