כי על כל מוצא פי ה'. כלומר אין הלחם זן אלא בגזרתו ית', ואם ירצה שדבר אחר יזון גוף האדם ויחלימהו ויחייהו כן יהיה וז"ש על כל מוצא, על כל דבר אשר יצא מפיו שיזון את האדם יחיה האדם וזה ע"ד מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק, ומה שהוציא ר"ח בלשון אמירה הוציא משה בלשון זה כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.

[השמטה: שמלתך לא בלתה וגו'. חז"ל אמרו לבושיהם גדלים עמם כהדין קומצא דלבושיה מניה — וקבלה קדמונית היא זו ומפורסמת באומתינו עד שראשוני הנוצרים סמכו עליה וכתבוה בספריהם, ומהם Giustino vol. ll. p. 518. וגם קודם לבן קצת מהאונגליונים הקדמונים ספרו כזאת על ישוע הנוצרי, והכלל הזה יהיה בידיך שקורות עם ישראל במצרים ובמדבר היו לאות ולמופת לפני ראשוני הנוצרים לספר על מייסד דתם כל מה שקרה לישראל, ובזה תבין עניינים רבים בספוריהם.]

וידעת עם לבבך. ראיתי להעתיק על שם לב, המשמש בתנ"ך על השכל, דברים יקרים ועדות החכם Vico על כיוצא בו בלשונות בני קדם. ne fu per comun parere di tutti, giudieato il piu sapiente, le quali maniere di pensare gli eroi greci, di parlare i latini, non possono non convenire ehe sopra questa natura «che gli eroi non pensavano senza scosse di grandi e violenti passioni ondc essi credevano pensare col cuore — Epidico act. 3. PLAUTO Vico XXVl. 284..... e dappertutto i suoi eroi (di Omero) pensano nel loro euore, ragionano nel loro cuore e piu di tutti il prudente Ulisse solo sempre cel SUO CUORE si consiglia, onde sono quelle poetiche espressioni rimasteci movere, agitare, versare, valutare, corde e pectore euras, e in volgare latino sino ai tempi di Plauto dicevano — COR SAPERE, onde restano CORDATUS per prudente, SOCORS per iscuorato, VECORS per iscempione ; e presso alla migliore eta della lingua Scipione Nasica fu appellato corcoIum senatus, perche והמשורר פלאוטו Sed qui perspicere possent COR SAPIENTIAE. כתב. sc. 3. v. 3 ולדעתי לא באו דברי החוקר הגדול הזה בכל הדקדוק האפשרי, שלא מחסרון ידיעה ורק מהרגשה חושיית scosse ומהתפעליות חומרי באו ליחס המחשבה אל הלב, כי ראש פילוסופי יון אדיסטו כן היה דעתו — ולדעתי לא אמרו בלשון עברי לב על הכח השכלי לא מטעם ויכו וגם לא מכח השערה פילוסופית כאריסטו, רק לכוונה אמתית נוהגת בכל מקום ובכל זמן בלתי תלויה בשום שטה פילוסופית יותר מזולתה, והוא כי השכל והנפש הוא פנימיות האדם ותוכיותו כמו שהגוף הוא חיצוניותו וזהו שנקרא לב, כי הלב ר"ל הפנימיות כמו שמצינו ג"כ בשאר דברים חמריים.