יוצאי ירך יעקב. מליצה זו נשארה בשנוי מועט אצל חז"ל באומרם ברא כרעא דאבוה, וראה פליאה זו נשגבה, שאומות אחרות שלמדו כל חכמתם מבני קדם לא הבינו ענין המליצה הזאת המושאלת, ופירשו אותה על פי פשוטה, ומזה נולדו אצלם קצת אמונות תמוהות כמו מה שספרו על אליל באבו שיצא מירך יובי אביו, ושיער חוקר אחד (Pluche.207) שזה נולד ממליצה שגורה בפי אנשי המזרח שמהם למדו בני יון, והיונים הבינו אותה רק על פי פשוטה, וממליצה זו המזרחית למדו הרומיים לומר Genero משם הירך GENU כלומר היוצא מן הירך. והמליצה העברית יוצאי ירך על הנולדים, ופעל genero הרומי על ההולדה תחזקנה גם שתיהם פירוש רבותינו על שים נא ידך תחת ירכי לכנות אבר המשגל, ובזה יובן גם דרשתם על פ' בתת ה' את ירכך נופלת ירך התחילה בעבירה וכו' וכן אומרם אין אשה מקנאת אלא בירך חברתה.

ויקם מלך חדש. עיין מ"ש פ' ויגש על תשובת אחי יוסף לפרעה, והעולה מהמשך הכתובים שירדו אבותינו למצרים בעוד הרועים הכנענים מולכים במצרים, ומפסוק זה אומר אני ששעבודם התחיל בזמן מפלת המלכים הרועים וחזרת עטרה ליושנה, וכן השכל נותן שיהיו בשנות השקט בעוד המלכים כמוהם, מארצותם, ומאומנותם, ויתחילו להשתעבד כשגירשום ממצרים וחזרו המלכים הראשונים, וידענו מקורות מצרים שאמינופי הראשון למשפחה השמנה עשרה, אסף חיל גדול קרוב לחמש מאות אלף רגלי, ורדף אחר שארית פליטת הרועים שברחו ונמלטו בעיר מצור שמה Egypte par Champollion p.301 .- Arouaris ואולי למלחמה זו ראוי ליחס מה שסופר על משה שנלחם בארץ כוש, והנראה ברור שזוהי כוונת הכתוב שלא נתפרש עדיין יפה יפה, והוא אומרו, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ויהיה פירושו לפי דעתי אחר היות העברים האלה רועים כאויבינו שאנו רודפים אחריהם והם עדיין בתוכנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה עם הרועים שמחוץ, אולי להיות מאומנותם ואהובים להם, ונוסף גם הוא על שונאינו ויהיו לנו אויבים מפנים ומחוץ, ומה יקר אומרו אחר כך ועלה מן הארץ, במה שיוסיף עוד לספר Champollion בזה הלשון — "המלך אמינופי הוסיף ימים מספר לבנות דייק על עיר ארואוריס, ולהיות שלא עצר כח לבקוע העיר אחר השתדלות נמרץ, בא אתם במסרת הברית, והתנו ביניהם שהרועים יעלו מארץ מצרים עם מקניהם ונשיהם וטפם וכל אשר להם, ויסעו אשורה דרך המדבר ע"כ, וא"כ יהיה פי' ועלה מן הארץ כלומר יעלו מן הארץ כדרך שעלו שאר הרועים שכמותם, ולא זאת אנו מבקשים, רק לשעבד בהם — ועל פי האמור יאירו אל עבר פנינו גם מליצות אחרות, ואיך פרעה היה לבו חלוק אם להלחם אם לעכבם, גם אומרו לכו נא הגברים וגו' רק נשיכם וטפיכם וגו' הפך מה שהתנה עם שאר הרועים, וכמוהם היו רוצים ישראל לצאת בכל אשר להם וביותר תתבאר תשובתו של משה שאמר בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרנו וגו' — גם נמצא שרש ויסוד למלאכות הנוראות אשר העמיסו על ישראל, שכן הוסיף וכתב שאמפולליון — "כאשר גורשו הרועים, פנו המלכים מכל עסקיהם להקים חרבות מקדשי האלהים ושאר בנינים לתועלת הכלל" ואלה החרבות שזכר מצינו בהם שני שמות כאחד טובים לקיים ולאשר השערותינו שכן אחד מהם נקרא מנפתאוס או גם כן פ'תאום (ע"ש מנפתא Mnefta בנו של Rahmses הראשון הנקרא גם כן יותר בדקדוק Ftamen) והשני הוא הבנין הנקר' Ramesseum ע"ש Rahmses השני המכונה גדול, ובצדק הקדים פיתם לרעמסס, כי מנפתא או פתאמן היה אביו של רעמסס Rahmses השני הגדול — והסתכל איך מה שלא פורש יפה בכתוב השיגוהו חכמינו מכח קבלתם הנאמנת, וברוך אלהים כי הביאנו עד הלום: הרי אין מן הפסוק מתבאר שיהיו פיתם ורעמסס רק ערי מסכנות, ובכל זאת מצאתי בס' המכילתא גלוי יקר להשערותינו שיהיו פיתם ורעמסס נקראים כן ע"ש האלוה ואולי ג"כ מקדשי אליליהם שהחריבום הרועים, והרועים ג"כ (שהם אבותינו) הוכרחו להקימם, דאיתא שם (ד"י) דבר אחר, פי החירות אין חירות אלא מקום חרותן של ישראל, מקום מובחר להם, מקום ע"ז שלהם לשעבר היתה נקראת פיתם שנאמר ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתם, חזרו להם לקראתו פי החירות" — ועל רעמסס לא מצאתי כעת בדברי קדמונינו הערה אפילו במקצת — רק זה מצאתי שבאחד מהמקדשים שהקים רעמסס עדיין אנו קורים בכתיבה ולשון מצרי כדברים האלה על המלך רעמסס "פזר נתן לנביאים ולכהנים ומִלַא אוצרות האלהים אנשים ונשים מגזע היחס אחוזים מתוך שבי המלך — (ומי יודע אם אינם העברים ?) — .322 Egypte-Champollion ורואה אני שבמה שסופר מקורות הרועים או Hyc-Sos בספרי מצריים ויונים יש בו מעורב קצת מקורות אבותינו בירידתם למצרים, אשר אם לא היו הם בעצמם האיכסוס Hyc-Sos המפורסמים אצל הקדמונים כדעת יוסף ואחרים, בכל זאת לא ימנע שהיה ביניהם אהבה ואחוה ובאו יחד בברית, ושניהם השוו מעשיהם ותכליתם בירידתם במצרים, להאביד ולהרוס ארמונות המלכים והאלהים כאשר ידענו בבירור מהאיכסוס, וראה איך יתמלא מאמר רבותינו כלו אורה כשספרו על יהודה ואחיו בירידתם למצרים שהטילו אימתם על מצרים, ופעלו נוראות בחוזק ידם וגבורתם (ב"ר פרש' צ"ג) ולדעתי אלה הספורים שרש ומקור להם בפעולות הרועים בארץ מצרים שמהם ומהמונם היו אבותינו, וקול הברה אנו שומעים בפי רבותינו ממה שהגיע עדיהם ממעשי הרועים, ובזה נתאמתו דבריהם באופן לא דמינו ולא עלה על לבנו, ומה שלא קוינו מצאנו ראינו — ולדעתי אם לא נניח שהמלך שלא ידע את יוסף הוא ממשפחה חדשה הקמה תחת הראשונה במלכות מצרים ומנגדת לה מכל צד ופנה לא נבין כמה דברים שרשיים בזאת הפרשה, א' כנוי חדש מיוחס למלך מה שלא יאות אם איננו רק מלך אחר המולך תחת אביו או אחיו או דודו, ורבותינו הרגישו בהתחדשות המלוכה כשאמרו שנתחדשו גזרותיו, ב' ההשתנות הפתאומי הלז וההעתקה מאהבה לשנאה, מה שלא יפורש א"ל במהפכה Revolution גדולה השמה עליונים למטה ותחתונים למעלה, ג' אשר לא ידע את יוסף נכון מאד כפי שטתינו שלא ידע ולא אבה לדעת גזרותיו, והיא דעת אנקלוס שתרגם דלא מקיים גזרת יוסף, וכן יונתן והירושלמי "ולא הליך בנימוסוי" — והירושלמי מוסיף בו דברים יקרים וקם מלכא בשירו — וכעין נבואה נזרקה בפיו של ראב"ע שכתב גם הוא ויקם.... שלא היה מזרע המלוכה (כלומר שמלכו עד הנה) על כן כתיב ויקם — ולא בלבד הפסוקים שלפנינו יתנו בזה דקדוק ובהירות נפלא, אבל גם קצת מהבאים אחריהם ומספר הדורות לפנינו, הרי הוא אומר וימת מלך מצרים וגו', ולפי שטתינו הוא המלך החדש שזכר הוא אמינופי הראשון למשפחה הי"ח, וא"כ פרעה שמלך אחר וימת מלך מצרים, ושאמר תכבד העבודה וגו' יהיה תותמיס Thotmes המלך השני למשפחה הי"ח, ועליו סופר בחוקרי קדמוניות מצרים "בנין האדמונות הנוראות שבמדינת-אבו (Abou וטיביס -Medinet-Tebes) למעשה ידיו של פרעה זה יחשבו" כאשר עשו אבותינו לפנים, וגם הוא צוה להקים חרבות מקדשי אלילי מצרים כי הרסום הרועים. Egypte. par Champollion Figeac

ויקם מלך חדש. ראיתי אגדה אחת תמוהה בדברי רבותינו, ועליה ערערו המינים, ומצאתי שדבריהם מכוונים באופן נפלא למה שהשיגו בחכמת ציורי מצרים, והוא מה שאמרו שפרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתו אמה, וכל הבקי בצורות מצרים יודע צורות הקאנופיס Canopes שבמצרים הקדמון שהיו דמות צורות אנשים קטנים ננסים ושמנים, ולהם אבר ארוך מאד — ולדעתי הנכון שרבותינו ראו או שמעו על אחד מאלה הקאנופיס Canopes אשר הוקם לכבוד המלך שהיה בימי משה, ודרך התלוצצות ייחסו לפרעה האמתי שהיה בימי משה, צורתו ותבניתו שהקימו לכבודו אחריו לא על פי ההתדמות האמתי רק על פי המנהגים הקבועים אצלם, והרמזים האלהיים שהיו רומזים אלה הצורות היוצאות מהמורגל בטבע, וחוץ מהקאנופיס Canopes ראיתי דברים קרובים בלוקיאנוס Luciano מאליל הסורי Dea Siria p. 121 ואלה דבריו:. Les Grecs élèvent à Bacchus des images de Phallus, et des images d'hommes NAINS AVEC DES GROS MEMBRES :ils s'appellent Nérespartes. Il y a aussi dans le temple de la déesse syrienne, du côté droit, un petit homme de bronze, qui a un très gros membre.- Lucien ed. Capolago. vol. VI. P. 121

[השמטה: ויקם מלך חדש. עיין מה שכתבתי במקומו, ועתה אני מוסיף כי אולי רצו רבותינו ליחס אל מלך המצרים צורת הכנס שרגילים היו במצרים ליחס אל אליל הרע טיפון או שֵט Typhon ou Set וזה דרך התלוצצות כמ"ש הם ז"ל כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשרי. V. Oreurti Catal. illust. vol. ll. p. 149]

ועלה מן הארץ. מדרש חז"ל ידוע, כמי שתולה קללתו בחברו, ומה שיעיד על אמתת פירושם שבחומש הערביים והסוריים שרצו לשמור טעם הפסוק תרגמו כאלו כתוב ועלינו מן הארץ, ועיין מה שכתבתי פ' ויקם מלך חדש וגו' והקורא יבחר.

פיתם. מקום בשם Patoumos זכרו אירודוטו. 158. ll

[השמטה: וישימו עליו שרי מסים. רבותינו דרשו עליו על פרעה כדי שיהיה כל אדם יוצא אחריו, ואין זה חדש שלא היה לעולמים ממלך גדול ונורא שיצא לפעלו לעבוד עבודה כאחד מהנבזים ושפלים לבעבור ממנו יראו וכן יעשו, כי על איספאסיאנוס ספרו שכאשר רצה לבנות מחדש מבצר רומי Capitole ראוהו כל העם נושא על כתפו אבנים גדולות וכבדות לבנין ההוא. Ampere — Revue des deux Mondes.. Janvier 1857.]

שפרה. רבותינו אמרו שמשפרת את הולד, ופירשו כן ממנהגם לבאר מלות נכריות ע"פ חקי לשון הקדש כמו שעשו חכמי היונים גם הם שביארו מלות פרסיות שבלשונם ע"פי חקי לשון יון, וזה לתת להם חלק ושארית בארץ Naturalisation -רק האמת ששפרה שם מצרי, וקרוב לו מאד מצאנוהו באחד ממלכי מצרים מהבונים החרבות הגדולות פיראמידי (Piramides) שכן היה שמו שפרי, וגם שפרה גם שפרי שניהם מורכבים מפרי הוא אליל מצרים כמו פוטי-פר, ופרע, ופרעה- ועיין מ"ש בשם פרעה ופוטיפרע.

[השמטה: ויעש להם בתים. מליצה קשת ההבנה — וכאור בוקר נראה לי במה שמצינו בכתיבות מצרים ירמזו על האושר (גשמי או רוחני) בשם בית ויתפללו על האדם שיעשה לו האל בית ויאמרו בתחנה לאוסיריס היושב בשערי שאול, האל הגדול בבית התימני למען יתן בית טובה לחם יין ואווזים וכו' וכל אלה דרך משל, כי אין המת אוכל ולא שותה ועוד נעיר על זה, ומה שרצינו לבאר עתה הוא שם בית המשמש דרך כלל לרמוז על האושר Orcurti Catal. illus. vol. l. p. 76. ואולי יתבארו בו איזה כתובים עוד אשר בא בהם זכר בית.]

ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו'. אמרו רבותינו אף על עמו גזר כן ואין ספק שכוונתם לומר שגם הם יושלכו היאורה, רק מצאתי גם בזה פתרון לפירושם כמו שמצאנו על נפלאות יהודה בארץ מצרים עיין פ' ויקם וגו', שידענו כי יום הולדת רעמסס הג' הוא Sesostri צוה אביו המלך שיאספו אליו כל הזכרים הנולדים בכל ארץ מצרים ביום הולדת בנו ויגדילו אותם וילמדום בכל אשר יעשו לבן המלך Egypte. Champollion 333. והרבה דברים יפורשו בזה — א', גזרת המלך על היהודים שיושלכו היאורה שהוא הפך מהגזרה הטובה שגזר על עמו — ב', גם יפורש איך משה נתגדל בפלטין של פרעה כאחד מבני המלך כי להיותו ניצול מהגזרה ההיא, חזר להיותו כאחד מילדי המצריים, ועליו יתקיימו כל מחשבות המלך לטובה לנולדים באותו פרק ובאותו היום — ג', גם יפורש איך אמרו רבותינו אף על עמו גזר כן, כי הגיע אליהם קול הברה (אבל לא בדקדוק) שגם על עמו היתה שום גזרה ואם היא לטובה.

כל הבן הילוד וגו'. לא מצינו בכתוב שגזרה זו גזר פרעה כשראה באצטגנינות שמושיע ישראל נולד באותו זמן, רק מצאנוהו אצל רבותינו, והראיה שקבלה קדמונית היא בידם, הגם שלא נזכרה כ"א בספרי חז"ל האחרונים, שהרי יוסף הכהן לרומיים שכתב בזמן חרבן בית שני, זכרה בפירוש (קדמוניות ב' ט' ב) ואני מתנפל לפני כל חוקר מאמין שיתן לבו ללקט מדברי יוסף כל מה שבא בספריו מסכים לקבלות חז"ל הן בקורות האומה, הן בפירושי התורה, כי רבים ונכבדים המה כאשר ראתה עיני, ובפרט מהמין הראשון, ובתוכם דברים כמעט נפלאים בהסכמתם לדחז"ל. ואם יהיה אלהים עמדי אלקטה נא בעמרים באחת מהפרשיות הבאות בע"ה ככלב הלוחך מן הים.