מבכור פרעה הישב על כסאו. פרעה שיצאו ישראל ממצרים תחת ממלכתו, הוא רעמסס השלישי °.3 Rahmses המכונה גדול, והוא הידוע ליונים בשם — Champol. — Sesostri Egypte 340 ועינינו הרואות שלא מלך בנו הבכור תחתיו כפי חק מצרים .56. lbid — רק מנפתא Mnefta הג' שהוא הי"ג בסדר בניו של רעמסס כאשר אנו רואים אותם עדיין מסודרים בחדר הנקרא בפי החוקרים איפוסטילא lpostila בבנין רעמסס Ramsseum בעיר **טיבי.**341. lbid משם אנו לימדים שלא בלבד שלא מלך הבכור, רק לא מלך כ"א הי"ג בסדר לידתם — ומי יודע אם לא היו כלם פטרי רחם? — ואחר שידענו כי פרעה שטבע בים סוף הוא רעמסס הג' המלך הגדול והאדיר כאשר יודיענו. Champol יש לך לשאול שאלה גדולה, והוא כיצד לא תספר התורה שמץ מנהו מהגדולות והנוראות אשר פעל, והערים אשר בנה, והמדינות אשר כבש, והגוים אשר הביא תחת עולו כמעט עד קצוי הארץ הידועה בימיו, ודעת שאמפולליון שכל אלה המפעלות הנוראות אשר על ידם יצא לו שם בכל הארץ, לא קרו כ"א אחר שיצאו יש' ממצרים, וע"כ לא זכרתם התורה כי ישראל היו במדבר, ולא ידעו מארץ מצרים מאומה משך כל מ' שנה — ולו האמין בקבלת רבותינו לא הוצרך לזה, כי הם ז"ל רוח הקבלה האמתית מפעמת בקרבם באופן נורא ונשגב כאשר לא דמינו ולא עלה על לבנו, הרי שתקה תורה מידו החזקה ופרשת גדולת מלכותו של פרעה רעמסס הג', ומי יבוא למלאת חסרונה להשתיק בנזיפה הדוברים עליה עתק, מי יסלקנו מהמבוכה העצומה הזאת? קבלת רבותינו היא ולא אחרת — כי מפיהם לבדם אנו חיים וקיימים בידיעה ברורה שפרעה מלך בכפה, ומפי המכילתא שמענו דברים ברורים ומחוורים, שכן כתוב שם כשיצאו ישראל ממצרים אמר (מצרים) עכשיו כל האומות מקישות עלינו בזוג.... אנו שולחים לארם נהרים ולארם צובא להעלות לנו מסים? להביא לנו עבדים ושפחות? ללמדך שהיה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו והיה לו שולטנות על כל העולם כלו — ועוד מרגלית טובה תלויה בצוארו של מדרש רבה (פרשה ה') ואיתא שם א"ר חייא בר אבא, אותו היום פרוזבוטי של פרעה היה, ובאו כל המלכים כלם לכבדו, והביאו דוראות של עטרות, והיו מעטירין אותו שהוא יום קוזמקרטור Cosmoeratore (ויפה פירשו שולט (קראטור) בכל העולם (קוזמו) ).... אמר מי ה' אשר אשמע בקולו, לא היה יודע לשלוח לי עטרה? ע"כ. וממאמר זה שתים זו שמענו, האחת הסכמה גמורה וחלוטה לכל הנודע מחכמת מצרים ע"פ בקיאיה האחרונים, ולכל הנשמע בש"ס ובמכילתא על פרעה זה, והשנית לא נופלת מהראשונה כי ההרצאה הזאת שהיו מרצים מנחותיהם ודורוניהם מלכים הבאים ממרחק לפרעה הקוזמקראטור, עדיין אנו רואים אותם מצויירים על כתלי חרבות מצרים ועדין לא כהתה עינם ולא נס ליחם כאלו נעשו תמול שלשם, רק חובה עלינו לספר שרבותינו בצד מה זכו השטר להשערת שאמפולליון, שאחר יציאת ישראל ממצרים גדלה עד למעלה מלכות מצרים, כשאמרו פרעה שטבע בים סוף הלך ומלך בנינוה, עיין פ' בשלח ופרעה הקריב, מקביל למ"ש במכילתא .2 .13 ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה עליו הכתוב אומר בעבור זאת העמדתיך ע"כ אלא שאיני רואה הכרח לזה כי קרוב ונראה שדעת רבותינו שלא לשלול תפארת גדולת מלכות מצרים קודם יציאתם של ישראל, ונהפוך הוא, כי דעת רבותינו דרך כלל, להניח על כל אומה ולשון שלא נשתעבדו בישראל רק בהיותם במדרגתם העליונה בעז ותפארת, ושפתיהם ברור מללו גם בנדון שלפנינו (מכילתא.5.10) כשיצאו ישראל ממצרים בטלה מלכותם של מצרים, כלומר שהחלו לירד מגדולתם, והוא הנרצה אצלם באומרם וירא ישראל את מצרים מת, שפירשוהו על שרו של מצרים כי מיתת השר רמז להשפלת האומה, והדברים אחדים עם מה שאמרו בס' הזהר פ' בא כי באותה שעה שר של מכרים הורד מגדולתו ונעשה שר של גיהנם, וכל אלה נחלים הולכים אל הכלל הגדול המבואר יוצא מגדולי חקרי לב בקדמוניות מצרים בזמנינו זה, כי המשפחה הי"ח שמלכה במצרים היא הגדולה שבכלם ואחריה החלה מצרים לרדת פלאים — ועל דברי ס' הזהר שזכרנו, אעיר דברות שתים אך בקצרה, והקורא החכם ימלא חסרונינו. — האחת דרך כלל כי דבר זה עלה בהסכמה אצל יודעי דתות הגוים וקורותיהם, כי במשול גוי או ממלכה על גוי או ממלכה, האלהים אשר התהלכו לפניהם יושבי הארץ הקדמונים, ועבדום בחשבם אלהי השמים יחזרו להיות אצל הגוי השורר אלהי שאול — Dieux infer naux — והשנית בפרטות על אלהי מצרים ידענו ביחוד כי אוזיריס Osiris שיהיה באמת שרו של מצרים, חזר להיות שרו של גיהנם בשם Serapis המורכב לדעת קצת מאוזיריס-אפיס — ראה כיצד רבותינו בס' הזהר קלעו אל השערת האמת ולא יחטיאו, אף כי לא דרכו בנתיבות חקירות מצרים.

אחר הרחים. כשהיה העבד מורד באדוניו, זה היה עונשו לטחון ברחים, וכן כתב. Cicero. De orat: tibi mecum erit Crasse in eodem pistrino vivendum ובזה יפורשו הכתובים היטב, פעם אומר עד בכר השפחה אשר אחר הרחים ואח"כ הוא אומר עד בכור השבי אשר בבית הבור ומה ענין שבי אצל השפחה, ומה עניין רחים אצל הבור (ועיין רש"י ד"ה עד בכר השבי וכמה נדחק בפירושו) ועל פי האמור אין כאן סתירה, כי מקום הרחים הוא היה מקום אשר העבדים אסורים שם לטחון ברחים, ולהיות כי העבדים בתחלתן לא היו רק האויבים השבויים במלחמה כידוע בראיות גמורות, על כן פעם אמר בכר השפחה, ואח"כ הוא אומר בכר השבי, כי שניהם אחד.