כי תשא וגו'. האיסור למנות ישראל א״ל ע״י דבר אחר, הוא מהאמונה שהיו מאמינים קדמונינו בכח עין הרע, וגם החוקרים שבזמנינו כהח' לוצאטו, חתרו למצא טעם אחר ולא יכולו ובסוף דבריו הודה בזה — והמצוה למנותם ע״י השקלים נוכל לומר שכל זמן שימנו ישראל אינו אלא לאיזה צורך גדול על ידי איזה שנוי או מצב חדש שיתחדש באומה, וכן אמרו חז״ל כל זמן שישראל נמנו לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו, כמו כימי דוד, וא"כ נכון וראוי שיהיה המנין ע״י שקלים כי בזה לצדקה תחשב להם להתנדב לב״המק, שעל ידי כן יזכו להצליח באותו שנוי ומצב החדש.

[השמטה: כי תשא. עיין מ"ש שם על אודות האמונה בעין הרע ובפ' בלק פ' אפס קצהו תראה וגו' — ויראה הקורא כמה רעוע יסוד החקירה החפשית בהבנת דברי המקראות העלולה להתהפך כחומר חותם ברגע אחד ולומר בתוך כדי דבור על הן לאו ועל לאו הן, שהחכם לוצאתו החל לפרש הפסוק שלפנינו מבלי פנות אל עין הרע, או לפחות כאלו חסה התורה על טעות ישראל ולא רצתה לעוקרו בבת אחת ובתוך כדי דבור הוסיף וז"ל "והיום ך' תמוז רואה אנכי שאין פירוש זה מוכרח כלל וכו', — (וכאלה יוולדו לחפשיים הללו עשרת אלפים בחדש חליפות) ובפי' הב' חזר להאמין בעין הרע נמצא כי בי"ט בתמוז לא היה לע"הר שרש וענף בדברי תורתינו ובאור ליום ך', התחיל להכות שרש להוציא פרח ולגמול שקדים! ואם בארזים כהחכם שד"ל נפלה שלהבת, מה יעשו איזובי קיר?]