בסוסים בחמורים בגמלים. מצאתי בשאמפולליון 196 Egypte שלא נמצא דמות גמל בכל ציורי מצבות מצרים הקדמונים, והחליט שלא היה ידוע בארץ מצרים, אלה דבריו ». »Mais un fait tres digne de remarque c' est qu' on ne retrouve sur aucun monument la figure ni la mention du Chameau habitant de l' Arable. Ce precieux animal parait avoir ete inconnu aux anciens Egyptiens pour leur service ואני אומר אין לא ראינו ראיה, וביותר כי רוב תשמישי הגמל לנסוע למרחקים, וציורי מצרים רובם מלחמות, ועבודות, וקרבנות לאלהים, ואולי רוב שנים יודיעו חכמה.

לשחין. הוראת המלה בעצמה חמימות, וכן תרגם יונתן וחם לאדוני המלך, ותשחן לרבוני מלכא, ומזה העניין תפלתו של כ"ג ביו"הכ אם שחונה כלומר חרבה ויבשה מבלי גשמים, ובלשון ערבי מצינו כיוצא בו שאומרים סכון, חם, יסבון להחם.

[השמטה: ויהי שחין אבעבועות וגו'. רבותינו אמרו שהיה פרעה רוחץ בדם ילדי ישראל להתרפאת מצרעתו — ומי לא יאמר שהוא דרך הפלגה ע"ד תולים הקלקלה במקולקל וכמו שאמרו כל מאי דמצית במדרש בההוא גברא דרוש? ומי לא יתפלא הפלא ופלא ולא יענה אמן בכל כחו כשנשמע מפי הגוי הקדמון והטבעי הנורא Pline שכתב "שכן היו נוהגי מלכי מצרים להתרפאת מצרעתם לרחוץ בדם הילדים" Liv. XXVl. ch. l. והביא דבריו Pastoret. Hist. de la Legislation Egyptienne. chap. 3. וראה ג"כ דברי Marcellus Empiricus De Med. Cap. 19.]

ומטר לא נתך ארצה. עיין פירש"י והוא מרבותינו ז"ל, ואנקלוס תרגם ומטרא דהוה נחית לא נח על ארעא - ראה עד היכן הגיע כבוד רבותינו אצל אנקלוס, שאפילו בדבר שאין בו הלכה, וגם אין שום זרות בלשון שיורה על המדרש ההוא, הכניסו בתרגומו — ולא העיר בזה כל הצורך החכם שד"ל באהב גר. וגם זה מהראיות כי איזה מדרשים שלא הועלו על ספר כי אם אחר זמן שרשם פתוח ועולים במעלות עד דורות ראשונים. — הרי מזמן אנקלוס, מדרש זה מקובל ומפורסם באומה, ואולי על כן נשא לו פנים המתרגם ע"ה. — וכיוצא בזה שמענו קול הברה מקצת מדרשי חז"ל בספרי האונגליון שנכתבו קודם ספרי רבותינו, וזו ראיה חותכת שרבותינו לא המציאו הדברים מלבם. — עיין מה שכתבתי בהערותי סוף ס' בראשית.