גמר ומגוג וגו'. ראיתי לכתוב ולהעריך שמות אומות אלה כפי אשר תרגמום בלשונות אחרות בשני התלמודים בבלי, וירושלמי, ובב"ר, ומשם ילמוד החוקר להכריע אל התרגום המתקבל יותר — ויש להפלא על האברבנאל שהביא שמות אלה כפי חכמי הלאטינים ולא שת לבו לדחז"ל, ומ"מ כוונתו רצויה, וגם אנחנו נזכיר קצת מהם כפי דעת חכמי זמנינו.

גמר. בב"ר אפריקא — בירושלמי פ"ק דמגילה גרממיא — וכן בבלי יומא, גרממיא — וחז"ל הפותרים גרממיא כוונתם למדינה הנקראת כן בלשוננו, ומב' טעמים בחרו בפתרון הלז, הא' כי באמת הגרמנים האשכנזים הם מזרע יפת כעדות חכמיהם (Giapetici) — והב' לדמון השם בהפוך האותיות — והרבה פעמים נזכרה אצל חז"ל ארץ אשכנז בשם גרממיא, מהם אומרם בש"ס ע"פ זממו (מלשון רסן) אל תפק "זו גרממיא של אדם שאלמלא היא יוצאים ומחריבים את כל העולם כלו" וכוונתם על ממלכות אשכנז שהיתה למתג ורסן למלכות רומי באותו פרק ובאותו זמן ותמיד היו לרומי לאבן נגף ולצור מכשול עד שנצחום לבסוף — ומזה אומרם במדרש לא כושי מוכר גרמני ולא גרמני מוכר כושי — וכוונתם לרמוז על שני גוים המצויינם בגוונם ובמראיתם, הראשון בתקף הלבנונית והשני בשחרירותו, ובאמת גם היום הגרמנים למופת על עוצם לבנינותם, ומזה אומרם בנגעים פ"ב בהרת עזה נראית כגרמני כהה והכהה ככושי עזה — ור"ע פירש "לבן ביותר" — וכנראה שלא שת לבו למקור המלה רק פירש המכוון כי נמשך ונסמך לפי' רמב"ם התמוה שכתב "מיוחס אל העצם ששמו גרמא" — והפלא על חכמת הרמב"ם שכתב כן ועשה עין של מעלה כאלו אינה רואה שדברי חז"ל מעידים ומגידים שגרמני שם אומה, לא זולת, ומה ענין לגרמא עצם בל' ארמי? — ובשם גרממיא נכפלה המ' תחת נו"ן כמו בשם אספמיא (מגליא לאספמייא) שהראוי אספנייא.

מגוג. בב"ר ג'ירמאניא — בירוש' גותייא (? Goti) ועיר אחת שמה מגוג זכרה פליניוס ספר ה' פ' כ"ה וכתב שבנו אותה השיטים Sciti שמהם יצאו הגותי, שזכרו בירושלמי, ואולי קראו שמה מגוג ע"ש אביהם הראשון. יון, ב"ר מקרוניא — ירוש' אווסוס (? Osci). תובל, ב"ר איסיא — בירוש' וותיניא (? Bitinia). משך, בב"ר ותיניה — בירוש' מוסיא (Misia). תירס, בב"ר פרס או תרקי וכן בירושלמי /

אשכנז. בב"ר ובירושלמי אסייא — שם פרטי לעיר אחת ואח"ך נתרחב לכל חלק העולם המזרחי ועוד לאלוה מלין — אשכנז, (בירמיה נ"א) ת"י הדיב ופ' נח אנקלוס והת' המיוחס ליונתן, שניהם אשכנז. ריפת, ב"ר הדייף — בירושלמי הדיית צ"ל הדייב והוא ארץ Adiabeni — וכפי דעת קצת מחוקרי זמננו הדייב היתה לזרעו של שם ובבלל אשור היא, ונקראת כן על שם נהר אחד שהיה אצלם והיו קוראים אותו ליקוס בלשון יון זאב, ובלשון ארמי דובא, ובארץ הדייב מלכו מונבז, והילני. תוגרמה, בב"ר גירמניקיא וכן בירוש' וביחזקאל כ"ז ת"י גרממיא, ואולי גירמאניקיא כמו. Germanici

אלישה ותרשיש. ב"ר אלסוטרוס — בירושלמי אלברסס — וביחזקאל כ"ז ת"י ממדינת אימליא. כתים, ב"ר איטליא — בירושלמי אבייא ובס' יחזקאל כ"ז מאיי כתיים ת"י ממדינת אפילייא — ויש מי שכתב שכתים הם המקדוניים ונסתייע מספרי החשמונאים שקוראים למקדוניים כתים, וטענו עליהם מדניאל שקורא בו לאוניות הרומיים, ציים כתיים, ומוכח מכל הספור שהם הרומיים, והתנצלו לאמר שקרא לאניות רומי ציים כתיים כי נסעו מחוף מקדניא לבוא למצריים כמו שבאמת ספר טיטוס ליוויוס Tito Livio L. 45. N. 10.. ודעת חז"ל שהיא איטליא ורומי כמ"ש למעלה, ועיין רש"י וצים מיד כתים ודניאל שם. דדנים, בב"ר דרדניא וכן בירוש' ובד"ה מצינו רודנים — והחכם לוצאטו חבר שתי הנוסחאות ועשה מהם דרדנים Dardani וכבר קדמוהו רבותינו בב"ר ובירוש' — וראה איך הסכימו חז"ל בהקריבם זת לזה, איטליא ודרדניא והשוו בזה מדותיהם לדעות המושלות בזמנם וגם אחרי כן, שגולי דרדניא (טרוייא) ייסדו רומי ראש ממלכת איטליא, — וראיתי מי שהעיר שדדנים כפי עדות התורה הם בני יון ואולי הם הנודעים אצל היונים בשם טיטאני — ומצינו להם שיכנו קדמוניהם ואלהיהם(סאטורנו)בשם טיטאנו (Orfeo. lnnoa Saturno) — וכפי הפירוש הראשון המחבר ב' הנסחאות, מצינו ג"כ לפרש כיצד עיר מינפי Memphis פעמים שנקרא בכתוב מף ופעמים נף ובהתחבר שניהם נעשה Menfi — ומצאתי בדברי רז"ל במס' תענית כגון זה, ויהיה לעד כי כן דרכם לפרש המקראות, דאיתא התם (ד' יו"ד) כתיב חשכת וכתיב חשרת שקול כ"ף ושדי ארי"ש קרי ביה הכשרת ועיין שם רש"י ותוס'.

איי הגוים. הכותב פלוש (Pluche)כתב שבכ"מ שמצאנו בכתבי הקדש איי הים, הכוונה על חלק הכדור הנודע בשם איאורופא — ואין סתירה לפירוש זה ממה שמצינו אי על אי ממש, דהיינו ארץ מסובבת מהים מכל רוחותיה, שהרי מצינו ג"כ אי לכוונה אחרת כמ"ש בישעיה ך' ואמר יושב האי זה — ומי יודע אם אי תחלת כוונתה הוראת מקום כמו אי הבל אחיך, וכגון זה פירשו בשם שמים שנגזר משם (עיין פ' בראשית) וכן המן נקרא על מה הוא.

כוש ומצרים. מצינו אותם יחד, הן באבותיהם הראשונים ואם במה שקרה ליוצאי חלציהם במשך כל המקרא, ונתאמתו דברי התורה במה שספרו בזה קדמוני המצריים, עיין שאמפולליון 417 Egypte וכן נמרוד שכפי עדות התורה הוא בן כוש, מצינו אותו בכלל מלכי מצרים, עיין. Lipsius — Renan hist. des langues semitiques. L34.

מצרים. לא נוכל להתעלם שנמצא גם מצור במקרא על מצרים, כמו שיקראוהו גם היום הישמעאלים מאצר, ומהמקומות שנק' בשם זה הוא לדעתי (מלכים ב' י"ט) ואחרב בכף פעמי כל יאורי מצור — ואם מצור במקום זה איננו מצרים יקשה על רש"י ז"ל (מקץ)(והוא האמת) שכתב כל שאר נהרות אינם נקראים יאורים חוץ מנילוס — רק הנכון שעל מצרים ידבר וקרא אותה מצור כבלשון ישמעאל מאצר — ואפרש כל הפסוקים הנמשכים על הנסים שנעשו בארץ מצרים. — החל הנביא לומר בשם ה' כי המלך סנחריב כה דבר אל לבו אני עליתי מרום הרים והוא הר ציון כמ"ש ישעיה והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ולכן קרא הר ציון מרום הרים ע"ד שנתגנו שאר ההרים מפני סיני למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד וגו' וכן פי' ז"ל כלכם בעלי מומין אצל סיני, והוסיף ירכתי לבנון והוא המקדש המעוז וגו' והקב"ה משיבו הלא ידעת פעל פעלתי בימי קדם, אני קרתי ושתיתי מים זרים כלו' אני נטעתי ואני עקרתי, אני קרתי הנהרות כי בכח ידי עשיתי זאת, ויהיה מל' מקור כמו כהקיר בור מימיה (ואולי תחלת הוראתו לשון קריאה שהמים קורים זה לזה ויהיה מזה הענין תהום אל תהום קורא, ואז"ל אבע מימיך, וכן ת"י וקרא זה אל זה א"ז ומקבלין דין מן דין) ומלאתי אותם מים, ואחר כן בבוא יום פקודת העמים אני בעצמי שתיתי מים זרים, ושתיתי כמו החרבתי (כמו ונשתו מים מהים) וייבשתי מימי הנהרות ובזה רמז לאותות מצרים, והוא מתבאר מאליו — ואומרו ואחרב בכף פעמי כל יאורי מצור כמו יאורי מצרים. — והרד"ק רמז לפירושנו זה, רק לא רצה לפרש כל הפסוק על אותות מצרים, ודעתו שקרא אותם הנהרות יאורי מצרים ע"ד הפלגה כי הוא נהר גדול, והראיה הגדולה והחזקה לפירושנו אומרו (ישעיה י"ט) משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל וגו' וְנִשְּׁתוּ מים מהים ונהר יחרב ויבש והאזניחו נהרות דללו וחרבו יאורי מצור וגו' — וראה איך מהרחיקו פי' מצור על מצרים הוצרך ראב"ע (ישעיה שם) לדחוק עצמו ולפרש יאורי מצור יאורים היכולים לעמוד גם בעת מצור- וממצור נעשה מצרים אולי להורות מה שנודע מארץ מצרים המתחלקת לב' חלקים — מצרים עליון, ותחתון. פוט וכנען, פוט היא הנקראת ליבייא אצל הקדמונים, ומצאתי לזה ראיה אצל שאמפולליון (מצרים.1.293) כנען, בשם זה כנען היו קוראים בעצמם הצידינים (פיניצי) כמבואר מכתיבות הצידוניות שזכר שארון טורניר ח"ג רי"ב Sharon burner V. lV. 212. ועל שם ארץ כנען חשבו קצת שהוראתו ארץ השפלה, לשון כניעה, וכנגד זה ארם אמרו שענינו ארץ הגבוהה, עיין Renan. Hist. des lang. semitiques I. 180. ואולי להתנגד למצב זה החמרי המיוחס לא"י מהגוים, אמרו חז"ל א"י גבוהה מכל הארצות, ולא אכחד תחת לשוני שהוראת ארם כפי מה ששמענו מהחוקרים הנז' מצאנוה אצל חז"ל במדרש בפ' מן ארם ינחני שפי' בו מן הרמים ינחני. וכמה מדרשים מוזרים אצלינו, חדשו נעוריתם חוקרי זמנינו !

ארך אכד וכלנה. בב"ר הרן? — ונציבין — וקטוספין Nisibi Ctesifonte ומיכאליס וגיזיניוס תרגמו שניהם כלנה קטיסיפון, ומיכאליס תרגם אכד נציבין.

מן הארץ ההיא יצא אשור. הנכון לכי דעתי לפרש שמן הארץ ההיא יצא נמרוד לארץ אשור, ולא שאשור שם אדם שיצא מהארץ ההיא, והראיה לפירוש זה שבס' מיכה (ה' ו') מצינו שקורא לארץ אשור ארץ נמרוד כמ"ש ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה וכו' הרי שקרא לאשור, ארץ נמרוד. ויבן את נינוה, הסופרים היונים והרומיים כדיודורו וזולתו כתבו שגיגוס הוא המיסד נינוה, ושקראה על שמו. ולדעתי אין סתירה מזה לספור התו' ואולי נמרוד בנאה וקראה על שם בנו, כמו שמצינו ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך, וכן נינוה מורכב מב' מלות נין-נוה, נוה הבן — ומזה נשאר לזכר אצל הגוים שאיש שמו נינוס יסדה.

ואת נפתחים. לפי דעת החוקר. Jackson Cronolog Antiq. שם נפתחים הוא מיוחס אל עם אחד בארץ ליבייא שנקרא כן מהמצריים שכיניהם, ונגזר מגפת Nephtys אליל הרע אשת טיפון, וזה להיות העם ההוא יושב על שפת הים פרסי — ויש מי ששיער שמזה נגזר שם ניפתון שרו של ים אצל היונים להיות כי הים היה מתועב בעיני המצריים שמהם למדו היונים, Guignaut. Relig. de l' antiq. v. l. 847. וידענו מאירודוטו (ס' כ') שהראשונים הקוראים בשם ניפתון היו הליביים. Libj

ואת פתרוסים וגו' אשר יצאו משם וגו'. רש"י משם חז"ל משניהם יצאו שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים — ומי יודע אם נשאר בשמותם זכר ממקורם המושחת כמ"ש וישב ממזר באשדוד, ואין לשתוק שכיוצא מזה הענין סופר מעם יון כפי עדות הקדמונים (עיין פוליטיקא לארסטו ס' ה' הערה ו' דפוס פאריז) שכתבו על עיר טראנטו באי סיציליא שנתיסדה מעם אחד שיצא מעיר לאצידימוני והיו כלם ממזרים שנולדו מנשי ספארטא כשפחדו יושביה פן תהיה הארץ שממה במלחמת מיסיניא, והתירו לכמה בחורים גבורי כח שישכבו את נשיהם, ומהם נולדו מייסדי טראנטו. והנה מפשט הכתוב היה נראה שפלשתים וכפתורים שני אומות הן כל א' בפ"ע וכפתורים אחד מבני מצרים כלודים להבים וכו' אלא שבב"ר פ' ל"ז נראה שדעת חז"ל שפלשתים וכפתורים אומה אחת הן, ושניהם יצאו מפתרוסים וכסלוחים שהיו מגנבים נשותיהם כמו שכתבנו, ואף על פי שאין המקרא הזה מסייען אין ספק כי דברי הנביאים מסייעים אותם כמעט באופן שאין בו ספק, — הא הוא ירמיה (מ"ז ד') שכתב כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור. הב' עמוס (ט' ז') הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וגו' — והג' מרע"ה שכתב והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור וגו', וידענו ידיעה תמה, שיושבי עזה פלשתים היו, הרי שלשת הרועים מעידים בדברי חז"ל שפלשתים וכפתורים אומה אחת הן, ועיין כמה נדחק רש"י ז"ל בעמוס (שם) לפרש ופלשתים מכפתור וגו', — ומפסוק זה של עמוס אין כ"כ ראיה כמהב' האחרים. פתרוסים, בב"ר פרווטות. כסלוחים, בב"ר סקוסים.

ואת הגרגשי. על הגרגשי אמרו חז"ל שפנה והלך לאפריקי — והחכם שלמה מונק (פאליסטינא.80.2) מעיד בגדלו שקבלה היא מפורסמת בין גויי אפריקא משנים קדמוניות עד היום הזה, וידענו שמזמן ההגמון אגוסטינו שהיה לראש לנוצרים בעיר איפונא היא עננא, הכפריים היושבים סביב לעיר היו קוראים עצמם כנענים. ופרוקופיו Procopio סופר יוני בדור ששי לחשבונם מספר על כתיבה אחת צידונית חקוקה על האבן וזה תוארה "אגחנו הבורחים מפני הרצחן יהושע בן נון.

חוי. בב"ר חלדין: ערקי, בב"ר אדקא דליבנן: סיני, בב"ר ארתוסייא — ואנקלוס תרגם אנתוסאי.

ארודי. בב"ר ארווד — ירושלמי רודוס, וביחזקאל כ"ז יושבי צידון וארוד היו שטים לך. צמרי, בב"ר חמץ וכן בירושלמי. חמתי, בב"ר פיפני והיא Epifane. כדעת גיזיניוס, וזולת השתוות הדעות גם שם חמת עניינו כמו איפיפני, ואפשר שזה היה הטעם לתרגם איפיפני כי חמת מלשון חמא, ראה בל' ארמי, וכן איפיפני בל' יוני — וכגון זה מצאנו לשבעים שתרגמו מעילם ומחמת מל' שמש, מקום זריחת השמש, והוא ארץ קדם, ראה Basnage v.V. 1095. חמת, אמרו על חמת שהיא איקבאטאנא מטרופולין למדי שנתיסדה מקאי קאוס על ראש ההר, עיין Creuzer. ed. Paris. l. 687. — ודעת גיזיניוס (Lexicon) שחמת בסוריא והיא הנקראת אצל היונים איפיפאני, ובאמת שאֵפִּיפַאנֵי ענינה קרוב לחמת כי שניהם מל' רְאִייה כמו שכתבנו — ואולם חובה להודות שפעמים חמת בל' הכתוב הוא שם כללי לכל המדינה ולא שם עיר אחת בלבד ממה שאנו רואים בירמיה רבלתה בארץ חמת — ויש מקומות שחמת היא שם מדינה נזכרת בכלל עילם ושנער ואיי הים, כמ"ש מעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים- ולדעת חז"ל רבלה היא אנטיוכיא (רש"י ירמיה) ואם כן חמת שבה היתה נתולה רבלה, כמ"ש בארץ חמת, תהיה ארץ סיריא כדעת גיזיניוס.

ואחר נפוצו משפחות הכנעני. הנה התורה זכרה י"א בנים לכנען ואח"כ הוסיפה ואחר נפוצו וגו' — ורש"י ז"ל פירש כי מאלה הבנים נפוצו משפחות אחרות — אבל החזקוני כתב כי מאחד נעשה שנים דוגמת יוסף שנחלק לב' שבטים — וכנראה שהפסוק לא יסבול פירוש זה כי משפחות לשון רבים, ולדעת החזקוני משפחה אחת לבד נוספה על הנזכרות — ולמה יגרע השבט הנוסף שלא נתגלה שמו? וגם לפירש"י לא יובנו מלות אלה ואחר נפוצו וגו' כי מה נשתנה כנען מכל זרעו של נח שלא נזכרו בהם כדברים האלה להיות הדבר מובן מעצמו, וגם כבר תעיד התורה ע"ז דרך כלל באומרה מאלה נפרדו איי הגוים וגו' — ועוד יקשה לפירושו, כי נפוצו אין משמעו הולידו רק לשון פזור, כמו ויפץ ה' אותם ועוד שבפ' לך לך נזכר שם כנען על אומה פרטית, ומי הוא לדעת רש"י? — וראב"ע בפ' נח לא פירש בזה כלום, אלא ממה שכתב אצל יעוד האל לאברהם בפ' לך לך נראה כי לדעתו שם כנעני הוא שם כולל בנים אחרים, ואיידי דזוטר לא נזכרו בשמותם — ולא נתחוור אצלי גם פירוש זה שאם כדברי הרב ששם כנען הוא שם משותף לכל יוצאי חלציו למה נזכרו אותם הפרטים, ואם מרוב גדולתם זכו שיעלה שמם על ספר איך צדון רבתי בגוים לא שם ולא זכר לה ביעוד האל? — ואם תשיב כי צדון לא נמסרה לישראל ולכן לא נזכרה ביעוד האל לאברהם, נהפוך הקושיא, שאם יש מבניו של כנען שלא ירשו ישראל איך נכתב ביעוד עם כנען, והוא כולל כל זרעו מקטון ועד גדול? — אם לא שנאמר בדברי הראב"ע ששם כנען נשאר להורות בפרטות על המשפחות הקטנות שלא היה להם שם פרטי ונשתקע מהגדולות והחשובות.

עילם. בלשון פרס איראן — ומקום קרוב טמא אצלם אַנִירַאן -והחוקר הצרפתי. Renan. Hist. des lang. semitiques I. 41 מצא שבקצת כתיבות קדמוניות בארץ פרס כתוב ילאן תחת איראן והוא קרוב יותר לשם עילם.

ארפכשד. קרוב ונראה ששם זה נחלק לשנים — ארף (תחום וגבול. בלשון ערבי). כשר, כשדים, ועיין גיזיניוס- ופטולומאוס בעל המפה זכר מחוז באשור שמו אראפאכיטירי וחשבו רבים ונכבדים שנגזר מארפכשד להיות שזרעו קבע דירתו שם ונקרא על שמו.

יקטן. בארץ ערב היה שם יקטן זאת לפנים גם קודם נבואת מחמד, לשם ולתפארת ולתהלה, רק חסרו ממנו היו"ד וקראו אותו קטן — ופטולומיאו יזכור עם מארץ ערב בשם קטני Catanita ותדע שבכתבי הערביים הקדמונים ובקבלתם ימצא כי אביהם הא' היה יקטן והוא הוליד את ירב, וזה יורה כי שמרו יחסיהם מזמן הפלגה עד היום, כי מה שהם אומרים נתאמת בדברי תורתינו שכ' ויקטן ילד וגו' ואת ירח. ובנקל ישתנה ירח בירב, ויותר מזה תמצא הוכחה גמורה בשם אוזל אשר בו נקראת עיר אחת ישנה במלכות ימין והיא יקראו אותה היום סאנאע, ואולי אוזל בנו של יקטן קראה על שמו — ור"ס גאון חשב כי המוקא העיר הקדושה לישמעאלים היא המשא שבכתוב ויהי מושבם ממשא וגו'. וכן עיר אחרת אשר היא היום כמעט חרבה, יקראוה הערביים הדרמות משם חצרמות בנו של יקטן אחיו של אוזל, והיודע לשון ערבי לא יסתפק משינוי צ' בד' כי פעמים הרבה הם משתמשים באות צ' תחת ד' והראיה רמץ (אפר) יקראו רמד כאלו כתוב בד, ובעיר הזאת נתישבה שבט אד אחת משבטי הערביים אשר הם אומרים שהיה בנו של עוץ בנו של ארם בנו של שם, והשבטים אחרים יקראו אותם תמוד, תאסם, דיאדיס, דיוראס ועמלק, ועל שבט תמוד הם אומרים שהיו מבני בניו של גתר בנו של ארם, והם מוסיפים שכאשר טעו בני השבט ההוא אחרי האלילים ועזבו האלוה האמיתי אשר הנחילו להם אבות ראשונים, עמד בניהם נביא א' שמו שלח והיה מתנבא בשם ה' ומחזירם למוטב, ועל הנביא הזה נתחבטו רבים מחכמי האומות לדעת מי הוא זה ואי זה הוא, יש מי שאשב Herbelot. Bib. Orient. שהוא שלח אביו של עבר, אבל אחרים מקבלת הישמעאלים רצו להוכיח כי אינו מן האפשר היותו שלח המוזכר בתורה, וטענתם ממה שאומרים הישמעאלים כי נביא הזה נולד אחר אוד וקודם אברהם ולפי' יש מי שאמר שאוד זה הוא עבר, רצו לטעון מזה כי הנביא המוזכר איננו שלח שבכתוב אחר שהוא היה אביו של עבר — אבל לא ידעתי מנין יצא להם כי אוד יהיה עבר ואיך נתחלף שמו לשם אחר, אחר שאנו מוצאים שכל השמות נשארו בידם כמו שהיו בראשונה ולא זזו ממקומם, והאמת הוא אצלי כי שלח הנביא איננו כ"א שלח אביו של עבר, ואוד הוא לוד בנו של שם, ובזה נחה שקטה החקירה וההתנגדות חלף הלך לו — ולנביא הזה מיחסים לו כמה אותות ומופתים כמו הוצאת גמל מן הסלע אשר לא זכרה תורה, והערביים בדו מלבם, — ועל שבט תאסם הם אומרים כי בניו של לוד בן שם הם, ושבט דיארס מבניו של גתר ושבט דיוראס הם אומרים שמבנו של נח יצאו, אך אינם מוסיפים עוד פי' לדבריהם, ועל שבט עמלק יש בזה דעות שונות, מהם אומרים כי מבני אליפז בן עשו נולדו וזה יסתייע ממה שספרה לנו תורתינו אבל אחרים נתחלקו לב' כתות, הא' אומרת שהם מזרעו של חם, והב' חולקת עליה ואומרת כי אינה אלא מבני בניו של שם, והדעת הא' הובא בס' שזכרנו ע"ש Herbelot 110. ובעל הסברא הב' הוא מחבר אחד לישמעאלים אבן שונא, ואין זה לבד מן התמהין, כי יש עוד מי שכתב שהשבט הזה כבש תחת ידו כל גליל מצרים התחתון Basso Egitto בזמן יוסף, ושהם הנודעים בדברי הימים למלכות מצרים בשם רועים כנעניים (Pastori fenicj) ולא מצאתי פתרון לכל זה ולא ידעתי ג"כ מנין יצאו להם הספורים האלו כי זרות גדול הוא להאמין כי בני עמלק בן דודו של יוסף פרו ורבו כ"כ עד שבזמן ירידתו למצרים היו מושלים בכל הארץ, ונחו שקטו אויביהם מסביב, וזה יתכן אם נניח כי עמלק הוא בן בנו של נח כסברת החכמים הנזכרים אלא שעדות ה' נאמנה מכחשת כל זה בפירוש, ולא זכרה בין יוצאי חלציו של נח השם הזה של עמלק, — והערביים השוכנים היום בארצות הערב Arabia מתחלקים לב' תולדות כפי סברת חכמיהם וכותבי תורותיהם, הא' נקראת קאטאן והיא מתיחסת ליקטן בנו של עבר המוזכר בתורה, וכן כתב ר"ס גאון הובאו דבריו בס' אחד חכם לנוצרים Observations sur le Mabometisme והם היו יושבי הארץ הקדמונים ונקראים בלשונם ערב אל עריבא, והמשפחה הב' נקראת ארואן והם מבניו של ישמעאל בין אברהם ונקראים   ערב אל מסתעארבא — ומספרי הקורות לישמעאלים מוסיפים כי ירב או ירח בנו של יקטן מלך עליהם כמה שנים, והוא יסד ותיקן מלכות יאמאן, ואחיו דיוראס הוא היה בונה עיר וקראה חריאז, והשמות האלה הם בעצמם אותם שבאו בתורה, וירח ג"כ תמצא שהוא בנו של יקטן כמאמר הישמעאלים, ואחיו שהם קראו דיוראם הוא באמת הדורם בנו של יקטן, ומעתה נתבאר מנין להם לקרות שבט אחד קדמון בשם דיוראם, כי ברור הוא כי על שם אביהם הראשון כך הם נקראים.

אופיר. בושארט (Bochart) כתב שכן אופיר היו ונקראו כן ע"ש שהיו מקומות דשנים ושמנים — הא' נודע מימות איוב והוא בארץ ערב, ומשם היו מוציאים הזהב ויושבי הארץ היו מחליפין אותו בברזל או בעופרת, והוא זהב אופיר שנזכר בס' תהלים בשם כתם אופיר, והב' לדעת קצת, בחלק תבל הנקרא אמיריקא בארץ פירו — וטען ע"ז באסנאז כי לא היו יכולים בימים קדמונים לנסוע כ"כ למרחקים דרך ים, ולדעת בושארט, אופיר הוא בהודו באי ציילאן, היא הידועה בשם טפרובאנא לקדמונים, והביא ראיה כי שם נמצא הפיל לרוב (וממנו השנהבים שלשלמה) ושם אבנים יקרות ג"כ לרוב וטענו שא"כ לא היה הדרך כ"כ רחוק כמ"ש בס' מלכים, ונסמכו על מ"ש סטראבוני על הרחק האי הזאת, ובאסנז מצא טעם לארך הנסיעה בבנין הספינות ובוילונות שהיו עשוים מגמא הנק' פאפירו — ורילאנד (Reland) הקדים ג' תנאים למצוא המקום הנרמז בשם אופיר כפי אשר אנו למדים מהכתוב — א' שימצאו בו הדברים הנזכרים לרוב, ב' הכרח הנסיעה מלשון ים ערב (Golfo Arabico) כאשר נזכור — ג' הרחק בערך ג' שנים שהיו הולכים ובאים, ולדעתי תנאי זה השלישי אינו מוכרח כלל שהרי לא אמר הכתוב כ"א אחת לשלש שנים תבאנה וגו' ואין במשמעותו שיצטרך ג' שנים לילך ולבא, רק שבכלל הישיבה שהיו יושבים בכל המקומות וגם הנסיעה, היו מתעכבים ג' שנים, ומכח התנאים האלה העלה רילאנד שאופיר היה מהלאה לנהר גאנזי בהודו המזרחית -. וטען בזה באסנאז כי הודו המזרחית לא היתה נודעת היטב אפי' בזמן טיבריאוס קיסר אף כי בימי שלמה — ואחרים אמרו שאופיר בחוף מאלאבאר היא גוהא (Goa) וטעמם שמקדם היתה נקראת סופארא — וידענו מיוסף הכהן לרומיים, שקרא לאופיר שבמקרא סופיר — ודעת אריאס מונטאנו ששם אופיר נשתנה אחר שלמה לפרוים דהיינו שתי מדינות גדולות, ובניהם לשון ים פאנאמא -ואמר עוד שאופיר כפי הכתוב נולד מיקטן, ובארץ פירו מצינו מחוז בשם יוקאטאן — וקשה להאמין שאופיר הוא פירו מכח שווי המלות, שהרי ידענו כי שם פירו נתחדש אחר זמן ע"י מעשה ששאלו לאחד מהאזרחים מה שם המקום, והוא בחשבו ששאלו על שמו, השיב פירו, ונשאר שם פירו לזכר עולם.