גן בעדן מקדם. אחז"ל שגן עדן מכלל הדברים שנבראו קודם בריאת העולם — ואין כאן מקום לבאר ענין המדרש, רק בוא ואראך כמה גדולים דברי חכמים וכמה זקנים המה לימים באומתינו, שהרי אנקלוס תרגם מלקדמין ואין ספק שלמדרש חז"ל נתכוון, ולא אנקלוס בלבד אלא ספר ד' לעזרא פ"ג ו' אמר בפירוש, על גן עדן שנברא קודם בריאת העולם ולא ס' עזרא בלבד, רק גם השבעים זקנים תרגמו בלשון יון (קאטא אגאטולאס) ולא מצער היא שיירונימוס ג"כ קבל הפירוש הזה והסביר לו פנים.

שם האחד וגו'. יש מי שחשב שפישון הוא הנהר הנודע בשם פאסו וסמכו על מ"ש אשר שם הזהב וידענו מהנהר הזה שעפרות זהב לו, וגיחון לדעתם נהר שירו או אראכסו. — ולדעת אחרים הוא נילוס -ונסתייעו ממה שקורים עד היום יושבי אביסיניא לנילוס גויון (עיין דופוייס ה' כ"ד). — ועוד ממ"ש בס' חכמת בן סירא שגיחון שוטף מכל גדותיו אחר הקיץ וזה ממה שיאות לנילוס. — וחדקל הוא הנודע היום בשם תיגרי, וראיתי מי שכתב Explic. sur la Genese I. 235. ששם דיגליתו הנמצא בפליניו על נהר חדקל, נשתבש וחזר היגרי. — ואמת הוא שנהר חדקל נקרא דיגליתו וגם אצל חז"ל בש"ס דיגלת, רק תיגרי לדעתי היא מלה ערביית וענינה הריצה שהנהר רץ, וכמעט הוא פתרון שם חדקל כפי מה שפירושו בו חז"ל שמימיו חדין וקלין. — ופרת הוא הנודע ליונים בשם אופרת ומצאתי טעם לתוספת או על שם פרת בל' יון והוא כי חברו הכנוי הוא פרת שבפסוק לשם פרת ונעשה אופרת — ודעת חז"ל ידועה. — והנה בעלי הקבלה יש להם משל בענין ד' נהרות והוא מנכבדי משליהם ומקדמוניהם — וגם מזה יוכל החוקר להשיג כי המשלים האלה והחכמה הנוסדת עליהם עתקו גם גברו חיל מימי קדם באומתינו כי המשל הזה בצורתו מצאנוהו בס' חכמת בן סירא Ecclesiastico ושם נאמר כי מהחכמה העליונה (הוא עדן המקוב') יוצאים מים חיים כפישון וכחדקל בזמן האביב — וממנה הדעת נובע כנהר פרת בעת הקציר — וממנה הבינה תופיע כגיחון בזמן הבציר. (עיין שם פ' כ"ד)

הוא ההולך קדמת אשור. חז"ל אמרו דברה תורה ע"ש העתיד וכן ראינו במקומות זולת זה כמו בין בית אל ובין העי ואולי גם מזה הענין וירדוף עד דן עד מקום נחלתו של שבט דן לעתיד, או יהיה מקום ששמו דן כמו שכתב יוסף הכהן לרומיים, ודע כי יירונימוס מתרגם התורה לנוצרים תרגם נא שבנביאים אלכסנדרייא של מצרים שעדיין לא היתה בזמן הנביא, וכן יראה לי שתרגם יונתן, והתנצל מן הטעם שזכרנו היינו שתפס בדרכי התורה המדברת ע"ש העתיד, ונסתייע ג"כ מהמשורר וירג'יליו (ראה יוסטינו ויכוח עם היהודי טריפון 173 בהערה.)

פרת. בספר כרמי שומרון דצ"ט ראיתי שיר שמשוררים השומרונים לשבח התורה והלוחות והוא בלשון ארמי וכתוב בו עדן מגלגל חיים — למן דשתי מנה, עדן דאקרה — מן חיי עולם — פרת מכסיאתא אנון לוחיה — פרת מגלגל חכמה — לכל דריה" ולדעתי יפה שיער החכם לוצאטו שפירוש פרת הוא נהר פרת וכוונת המשורר לומר כי הלוחות הם נהר גדול אשר מימיו מגלגלים ומושכים במרוצתם מחמדים מכוסים ונפלאים וכוונתו לומר נהר גדול איזה שיהיה — ויכול היה להביא ראיה מיאור שם פרטי ליאור מצרים ובדניאל מצינו אותו על חדקל וקרוב הוא ג"כ ששם פרת היה נסבה להשתמש בו להוראה זו היותר כללית כי הוא מענין פרייה ורבייה כמ"ש חז"ל למה נק' שמו פרת שמימיו פרים ורבים, ופירוש חז"ל נתקבל אצל טיאורורו די סיבילייא עיין אוצר קדמוניות. Tesoro d' antichita vol. 2. 118 ופירשו גם הוא מלשון פריה ורביה כמ"ש ז"ל שמימיו פרים ורבים. — וכן גיחון הוא הנהר שבעדן והוא הנחל היורד קרוב לירושלים וגם בזה היה לדעתי שם גיחון נסבה להשתתף שמותם כי גיחון מלשון כי אתה גוחי מבטן — וכן מצאנו ירדן בארץ ישרל וירדן (יארדאנוס) בארץ יון ושיער החכם דינאן שמקור א' לב' השמות, ופרת הוא הנקרא בתנ"ך נהר סתם כגון וזרם מעבר לנהר — בעבר הנהר ישבו אבותיכם — וכן ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים (מלכים א' י"ד) והנה הגם שמן הפסוק הזה לא נלמוד שהנהר הוא פרת, ונהפוך, כיון שהזכיר אחריו ארץ פלשתים ופרת היה בצד דרום ופלשתים בצפון א"י לא יתכן שהנהר הזה יהיה פרת, ויונתן תקן בתרגומו מן נהר פרת עד ארע פלשתאי הוסיף מלת עד שלא באה בכתוב וכן פי' רד"ק א"כ הנהר והוא פרת מצד זה ופלשתים ומצרים מצד אחר — וכן מה לך לדרך אשור לשתות מי נהר, וכן והניף ידו על הנהר בעים רוחו.

וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. הרמב"ם בס' המורה כתב דברים שיובן מהם כי לשון קדמון היה קודם ללשון הקדש שבידינו, וממנו כתב שהוא שם הוי"ה ב"ה, ואיך שיהיה מדעתו זאת ראיתי לחוקר אחד שרצה להוכיח אמתת הענין ממ"ש וכל אשר וגו' הוא שמו וכתב ז"ל — וכותב התורה עצמו מודיענו בבירור כי השמות אשר יקרא אדם לנפש חיה הוא שמו אשר בו היו נקראים באותו הלשון הקדמון.