מלבד הרעב הראשון וגו'. הכופרים שבזמנינו אמרו כי ספור זה כפול, והוא בעצמו מה שסופר באברהם, ומשה העתיק בתורתו שני הספורים גם יחד כי מצא אותם בספרים שונים, והתורה כמעט צפה לעתיד לבוא, מה שהמינים עתידים לרדות, והיא צווחת ואומרת מלבד הרעב הראשן אשר היה בימי אברהם, דברים שאין צורך בהם, אם לא שמרוב הדמויים שיש בין ב' הספורים חששה אולי נטעה בזה כטעות המינים. והקדימה רפואה למכה — ומצד אחר אמת נכון הדבר כי ב' המאורעות דומים בכל פרטיהם, ואולי יש בזה טעם ואנחנו לא נדע, ועיין מה שכתבתי בפ' ואלה תולדות יצחק.

משתה. כן נקרא בלשונינו הסעודה על שם השתיה, וכן בלשון יווני. Symposis

על כן שם העיר באר שבע. בפ' וירא נאמר שנקרא שם המקום באר שבע ע"ש השבועה בין אברהם לאבימלך כמ"ש על כן קרא למקום ההוא באר שבע וגו', ומפ' שלפנינו נראה שמסבת הבאר הנקראת שבעה נק' גם המקום באר שבע, וחוקר אחד מתפקר מזמנינו Srauss כתב כי מרע"ה הכניס בספרו שני ספורים שונים על סבת הקרא המקום באר שבע כאשר מצאם, ולו הביט בפ' שלפנינו שלא נאמר על כן קרא וגו' כמו שכתוב במעשה בין אברהם ואבימלך, לא היה כותב כן, וגם העלים עינו מכתובים אחרים שנאמר בהם על כן, ואינו רוצה לומר Percio רק Perche ואינו בא להורות המסובב אלא הסבה, כמו כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים, כלומר קח נא מנחתי אחר שראיתי פניך, וכן כי על כן באו בצל קורתי, כלומר לא תעשו להם רעה אחר שבאו בצל קורתי, וכן ואחר תעבורו כי על כן עברתם, כלומר מאחר שעברתם וגו' וזה מהדמויים הנפלאים בין ספור לספור אשר הערנו עליהם ע"פ תולדות יצחק. — ודע שיש בשם שבעה גלוי יקר במאד מאד יסכים עם אמונת הקבלה כי השבועה והשבע שרש אחד להם בלשוננו והוא שבע והשבועה נק' שבעה בפ' שלפנינו, ויקרא אותה שבעה על שם הברית, וכן בחכמת הקבלה, המלכות היא השבעה והיא השבועה, ובה תלוי השבועה, וזה אחד מהמקומות הרבים שהלשון יסתיר בחקו רושם הנכר מאמונות ומנהגי האומה הנדברת בו כאשר העירונו פעמים רבות-וראה כיצד האמת יורה דרכו, שהרי אהובינו החכם שלמה מונק דבר אין לו עם חכמת הקבלה, ואפשר שלא יאמין כמונו כי היא נשמת תורת משה, ובכל זאת לא יכול להתאפק מלהעיר על דבר זה, כי השבועה והשבע שרש אחד להם. עיין Palestine.

[השמטה: על כן שם העיר באר שבע. עיין במקומו, וכגון זה מצינו בלשון יון על כן משמש פעמים להורות על הסבה, ופעמים על המסובב — עיין Explicat. de l' apoc. d' apres le prine. de sa compos. par Masset Paris 1832 Vol. l. p. 50.]

מי אפוא. רבותינו דרשו מי הוא זה שאפוי בכאן — ועוד אמרו שנכנסו עמו גיהגם, וראוי להעיר שהשומרונים תרגמו אם כן ארגזא וזה פלא.]