Em LaMikra, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ותקרא שמו ראובן כי אמרה וגו'. ידענו בראיות שלשון לבן ומשפחתו היה לשון ארמי כלשון ארמי שלפנינו, שכן קרא לגל יגר שהדותא, ואם כן כיצד בנותיו קראו לבניהם שמות גזורים משרשי לשון הקדש? אין לך לומר אלא שנתלמדו מיעקב, וזה שלא כדרך העולם שאחר עשרים שנה שדר אצל לבן ישמור לשון אבותיו, ולא זו בלבד אלא שילמדהו לנשותיו עד שתקראנה הבנים באותו לשון, ועל כרחך לומר שמעלת הלשון היא הגורמת, על כן שמרה יעקב ולמדה לנשותיו ולבניו אחריו גם בעודנו אצל לבן הארמי — ורואה אני בשמות בני יעקב דבר שראוי להעיר עליו, והוא כי שמות הרבה מהם נתן בהם הכתוב טעם אחד, והנה מתוך הכתובים מבואר נגלה, שעוד טעם אחר יש בו הגם שלא הורה עליו הכתוב באצבע, בוא וראה, נקרא הבן הראשון ראובן על שם כי ראה ה' בעניי, (ואולי בן כמו בעניי בקצור לשון, ועיין מה שכתבתי ע"ע זה בחיי שרה פ' ימים או עשור ובהעלמת העי"ן כנהוג) ובכל זאת נראה ברור שראובן הוא כמו ראו-בן כאשה המשתבחת האומרת לנשים ראו-בן וכן זבדני אלהים וגו' הפעם יזבלני אישי וגו' הרי שב' דברים הם רמוזים בשם זבלון, הזבד, והזבול, ובכל זאת לא בא מפורש רק הזבול בלשון זבלון — ויותר מפורש בלשון יוסף שנאמר בו אסף אלהים את חרפתי ותקרא וגו' יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר, הרי שהכתוב לא ירמוז אלא על שם יוסף ה' לי בן אחר, ובכל זאת אין מי שיכחיש שגם אסף אלהים את חרפתי הוא מההוראות הכמוסות בשם יוסף ובאו בו ב' הענינים, האסיפה והתוספת גם יחד — וכל זה ממה שיורה שיתכן שיהיו בשמות טעמים זולת הנגלים בכתוב.