נחש ינחש. פירש במשתדל שהוא רגיל ליקח סימן ממה שיארע לגביע, אם יאבד או ישבר או יפול וכיוצא, ואם כן הוא מהו טעם לנחש בגביע יותר מבזולתו? ודברי יוסף מכחישים אותו, שאמר הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני, הרי שתלה הניחוש לא במאורעות הגביע ומקריו כאשר יעשה ההמון, אבל תלה אותו בעצמו, ואמר שאדם גדול וחכם כמוהו, יודע בחכמת הניחוש, ומשתמש בכלים הנאותים, והגביע אחד מהם, כמו שידענו ממנהגי הגוים, ובתוכם הבמה הגדולה אשר כרודונא בארץ יון, כי הכהנת הגדולה היתה מודעת העתידות לכל שואל ע"י הכאת גביעי נחשת זה בזה התלוים שם Eustath. in Odyss. Lib. XlV. T. 3. p. 176. — Creuzer Relig. de l' antiq. Vol. l. p. 96. וכן בארץ טיבית Thibet מנהגם כשהם רוצים לדעת העתידות שמסתכלים בגביע מלא מים על כל גדותיו והמצרים היו משימים על כפי האלוה אירמיס Hermes כמין כוס, ובכוס היו מנחשים, וכן בני הודו מיחסים הכוס לוויסנו והפרסיים לאלכסנדרו, עיין Wisemann. Rapport entre la science etc. Vol. 2. — XXXV.

מצא את עון עבדיך. אין הכוונה כמ"ש במשתדל, עון הגביע, רק עון סתם, ובלבו כווין לעונו של יוסף כמו שאמרו ביניהם קודם זה אבל אשמים אנחנו וגו', ואדרבא רצה לרמוז ליוסף, כי כל היסורים הבאים עליהם, לא פשעם ולא חטאתם בענין הגביע, ולא ג"כ מרוע לבו של יוסף, רק מהשגחת האל המענישם, ומליצת מצא תורה כן, כלומר מצא בעל חוב לגבות את חובו — וכן ומצאנו עון, כלומר העון הרודף אותנו עד הנה ימצאנו וישיגנו.

וחטאתי לאבי כל הימים. מליצה זו יקרה עד מאד להיותה מורה באצבע כמה דברים שלא באו מפורשים בתורה — הא' השארות הנפש, שאם אין הכוונה בכל הימים רק חיי העו"הז, מה יהיה ענשו של יהודה גם אם יקבל על עצמו להיותו נחשב כחוטא לפני אביו? — הב' שאין העונש זולת העון, רק העון הוא בעצמו העונש לפני המשפט האלהי, ובמקום תשלום השכר והעונש, וזהו שאמר וחטאתי לאבי כל הימים, ובזה יש כדי בזיון וקצף.