מכל הבהמה הטהורה תקח לך ז' וגו'. מהראיות שהתורה קדמונית ונצחית וחלק ממנה נודע ונזהרו בה גם קודם מרע"ה זוהי אחת מהן — ואין ספק שהטהורים והטמאים שבימי משה הן הן הטהורים והטמאים שבימי נח, והסימנים כלם אחד, ולא כן חשב חכם גדול מהאומות אוהבו ומכבדו להרב מנשה בן ישראל והוא גרוציו, שכתב שההבדל בין הטהורים והטמאים שבימי נח הוא ההבדל בין המאוסים והמתועבים בעיני בני אדם ר"ל היעריים, לטובים ולביתיים (De Jurieu Hist. des dogmes p. 99.) וכל זה לרחק הפירוש האמתי שאי אפשר זולתו — ואל זה כיון רש"י שכתב (חולין פ"ז) גבי פרע להם בית השחיטה וז"ל, לפי שבני יעקב שומרי מצות היו דאע"פ שלא נתנה תורה מקובלים היו מאבותיהם.

ומן הבהמה אשר לא טהורה היא וגו'. חז"ל אמרו עקם הכתוב ח' אותיות וכו' שלא להוציא דבר מגונה, ומעין חסידותם של חז"ל מצאנו אצל חשובי הפילוסופים ואמרו על אחד מתלמידי פיטאגורא — (הנודע לשם ולתפארת אצל חכמי הקבלה והדומה להם) ושמו ארקיטא שמעולם לא הוציא מפיו דבר שאינו הגון, וכשהיה מוכרח לרמוז עליו היה כותבו על כותל, ואפלאטון משבח אותו ומנשאו, והרבה למד מספריו.

בשנת שש מאות וגו'. ר"א אמר אותו היום ט' מרחשון היה יום שמזל כימה עולה מן הים וכו' וראיתי שזו דעת הקדמונים שהכוכבים ומהלכיהם יש להם מבוא בשנויי האויר, וראה לשון ארוך ויקר על הדבר הזה בפליניו Hist. nat. lib. 2. Cap. 39. והמפרש לויד גיליו Servio כתב ששבתי בעוברו מוליד הגשמים Comment. in Georg. lib. l. v. 336. ולא בלבד על ככבי לכת היו אומרים כזאת אבל גם על הכוכבים העומדים, והמזלות — ופליניו זכר הכוכבים המסבבים הגשמום וקראם Sadi עיין גם כן Dupuis. Origine des Cultes 449.50

בשנת שש מאות שנה לחיי נח. ר' אליה אמר אותו היום י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה מן הים ומעינות מתמעטים ומתוך ששנו מעשיהם שנה הקב"ה וכו' ונטל ב' ככבים מכימה, עתה שמע דעת פליניו הטבעי המורה על מצב החכמה שבזמנו מסכמת בכל דרכיה לדברי רבותינו הנזכרים, כשנשתדלו כמנהגם ליישב ולהבין דברי התורה על פי החכמות שבזמנם ll carattere dei pianeti regolava tutto il sistema meteorologico, ch' era subordinato all' influenza delle stelle cosi erranti, come fisse. Chi puo dubitare che la temperatura della state e del verno, che i cambiamenti periodici che durante ogni rivoluzione si riprodueono. non sieno altrettanti effetti dipendenti dal movimento degli astri? Gli uni sono proprj ad operare la liquefazione c la dissoluzione dei fiuidi. gli altri la concrezione o la congelazione, altri producono il vento, danno all' aria un dolce calore, sollevano le ardenti csalazio. ni, spargono la rugiada, o finalmente producono un freddo cocecte. lst. Nat. lib. 2. cap. 39. Non solo i pianeti hanno queste differenti proprieta. ma anche un gran numero di stelle o di costellazioni chc compongono il sistema delle fisse, come la costellazione piovosa delle Jadi. Dupuis. Orig. des cultes. p. 449-50.]

ויכסו ההרים. ראב"ע בס' תהלים קמ"ח כתב והמלה מגזרת אנכי הרה שבהם יהיו המתכות כמו ומהרריה תחצוב נחשת — ברזל מעפר יוקח — וגבעות בלא מתכות ע"כ. וכפי זה כמה צדקה לפי שרשי הלשון דרשתם ז"ל על פסוק אשא עיני אל ההרים א"ת הרים אלא הורים — ובלבי ספק קרוב שמא כ"מ שאז"ל א"ת כך אלא כך, אינו רק העתקה כל דהו מענין הלשון לענין אחר כלול בשרש עצמו כמו הרים שזכרנו וכמו א"ת בניך אלא בוניך כי בנה יש במשמעו הבנין הבנים והעד ואבנה גם אנכי ממנו, ודרשתם ז"ל על אבנה, וההפך ערירי, מלשון ערו ערו עד היסוד בה ועיין פ' ראה על ההרים הרמים.

כל אשר נשמת וגו'. אמרו קצת מהראשונים גם אחרונים, שלא ירד מבול לכל העולם רק בחלק אזיא שבו היו מקובצים בני אדם, ומהם Rosenmuller. Schol. in Gen. Vll. Tom. l. p. 64. ואין כן דעת נותן התורה, מכמה ראיות, ואני רואה שהאומרים כזאת טעו בטעות רבים מהגוים הקדמונים שאמרו שהמבול היה בארצם בלבד שהרי מסבה אחת נמשכו שתי תולדות כמעט הפכיות — הסבה היא הגאוה שהיתה באומות האלה בחשבם כי להם לבדם נתנה הארץ למורשה ואין שאר האומות ספונים אצלם, ומזה נמשך להם לייחס אל עצמם ואל אומתם בלבד כל מה שהגיע להם בקבלה, מקורות בני אדם בימי קדם, ומכללם ענין המבול שלדעתם לא ירד כ"א בארצם, ופעמים להפך, ר"ל שהוציאו ארצם מהכלל ואמרו שלא ירד מבול לארצם כמו שאמרו השמרונים על הר גריזים. טורא בריכתא דלא טף במוי דמבולא — ואלה החוקרים האומרים שלא היה מבול כ"א באזיא נדמו בטעותם לקדמונים הסכלים, כיונים וזולתם.

מאדם עד בהמה וגו' וימחו מן הארץ וישאר אך נח. אם ה"ית לא היה מלמד כל זה למשה לא היה יכול להשיג בשכלו שלא נשאר בכל חלקי העולם גוי או משפחה שלא נשטפה ממימי המבול, ואם לא היה כותב רק מלבו לא ימלט שבמשך הזמנים יהיו יכולים בני אדם להשיג ולעלות בסדר זמנים, גם לימים שקדמו לנח, ולא ימלט שיתמידו בעולם בנינים או כתיבות או מצבות או מטבעות ויכחישו ח"ו ספורו של משה ויתנו עדיהן שכבר נמצא בעולם עם ולשון שלא גוע במי המבול, וגם נוכל להשיג התחלת החכמות והאומניות גם קודם הממציא אותם לפי ספור מרע"ה, וכל זה כבר ידע מרע"ה שהיה באפשר שיגלה ויראה לעין כל, אם לא היו דבריו מסכימים אל האמת, ועינינו רואות שאין שום דבר מזה שיכחיש ספורו, ואם הספור מצד עצמו אמתי כי לא נגלה ולא יגלה דבר שיכחישנו, ואם לא היה יכול משה להשיג הדברים כ"א ע"י למוד אלהי, כבר מצאנו כמין מופת חותך לתורה מן השמים.