(במדבר ג יד) פקוד את בני לוי. במסכת בכורות (דף ה' ע"א) שאל קונטריקוס השר את ריב"ז בפרטן של לוים אתה מוצא כ"ב אלף וג' מאות. בכללן אתה מוצא כ"ב אלף ג' מאות להיכן הלכו. א"ל אותן ג' מאות בכורים הוי ואין בכור מפקיע בכור. ועוד שאלו בגבוי כסף אתה מוצא מאתים ככר וי"א מנה ובנתינה כתיב מאת ככר משה רבכם גנב היה או אינו בקי בחשבון היה נתן מחצה ונטל מחצה ואפי' מחצה שלם לא החזיר. א"ל מ"ר גזבר נאמן היה ובקי בחשבון וכו'. ומק' רש"י ואע"ג דיותר ממחצה החזיר דכתיב ואת י"ז מאות עשה ווים וכו'. ויל"ד מדוע הפך השר סדר המקרא היה לו להקשות כסדר המקראות וגם קושית רש"י תמוה מאד. ונל"ת דרש"י בחומש פי' ולקחת חמשת שקלים לגלגלת וכו'. ויקח משה מאת בכור בני ישראל וכו'. ופירש"י כך סכום החשבון אמר כיצד אעשה בכור שאני אומר לו תן ה' שקלים יאמר אני מפדויי הלוים נטל קלפי וכו'. ונצרך להבין מה מבקש רש"י בזה. ונראה דקשה לרש"י מה צריך קרא לאשמעינן סכומו כמה עולה כיון דכתיב שיתנו בעד כל א' חמש שקלים ממילא יעלה כל הסך לזה הסכום במכוון. ונראה די"ל דכל כ"ב אלף ורע"ג כולם יתנו כל סך השקלים כל אחד לפי חלקו ממילא יגיע על כל אחד פחות משקל. דשקלים היה מגיע רק אלף וג' מאות ומ"ה ובכורים יש כ"ב אלף ורע"ג. וזה נדע דשקלים במקום שצריך ליתן פחות משקל צריך ליתן קלבון לזה אמר הכתוב שהיה החשבון מכוון להסך שהזכיר משום שנתנו שקלים שלמים ר"ל שנתנו העודפים כל אחד ה' שקלים וממילא לא נתנו קלבון העודף. ושפיר פרש"י הא כיצד וכו'. והא תינח לר"י במסכת שקלים. דסבר כשם ששקלים תורה כך קלבון תורה. אבל לחכמים שסוברין שהקלבון רק מדרבנן א"כ הדרא קושיא לדוכתה למה הוצרך לפרוט סכום השקלים דגם אם היו נותנין כל אחד פחות משקל היה החשבון מכוון, שלא נתנו קלבון. ונראה דהתוספות מקשין בריש בכורות כהנים ולוים פטורין מבכורה מק"ו אם פטר של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו עצמם ומקשו התוספות וא"ת הא כבר מוכח דפטורין מכח תשובת השר מדלא חשיב קרא אותן ג' מאות בכורים שמע מינה דפטורין כדמפרש אביי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו. ומשני תוספות דה"א שנתנו שקלים והא דלא חשיב להו דהקרא חושב רק שקלי ישראל לא של לוים ואמר ליה באמת מדוע לא חשיב משום דאותן השקלים של ישראל נהתו לאהרן ולכך פרט הכתוב, ומה שנתנו לאהרן הוכרח לכתוב אבל שקלי לוים שלא נתנו לאהרן לא כתב ממילא לכך כתב סכום השקלים של העודפים לומר דשקלי לוים לא נתנו לאהרן אבל למ"ש דלא נתנו לוים שקלים כלל נשאר הקושיא למה פרט הכתוב סכום השקלים וצ"ל דקלבון מן התורה וכנ"ל שפרט בכדי שנדע שנתנו העודפים כ"א ה' שקלים וכיון דקלבון מן התורה והוא חצי מעה לדעת חכמים חלק ארבעים מן השקל דעשרים גרה השקל וגרה היא מעה א"כ למאת הככר הוא שני ככרין וחצי ולמאתים עולה הקלבון ה' ככרים והככר ס' מנה והמנה כ"ה סלעים ושפיר אפי' מחצה שלם לא החזיר. והשתא יבואר דבל"ז לא יכול השר לשאול אפי' מחצה שלם לא החזיר די"ל דקלבון דרבנן והא דפרט הכתוב סכום השקלים ללמד ששקלי בכורי הלוים לא נתנו לאהרן ואף לפי טענתו החזיר יותר מחצי אבל עתה דהשיב לו דללוים לא נתנו חלקים קשה לאיזה ענין כתיב בתורה סכום החשבון של שקלי בכורים והוכרח דקלבון מן התורה והשתא הגדיל המדורה דאפי' מחצה שלם לא החזיר ודוק: