(במדבר יב א) "ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות) האשה הכושית אשר לקח. תרגם יונתן על עסק אתתא כושייתא דאנסיבו כושאי למשה במערקיא מן קדם פרעה וכו'. והוא פלאי מה בעי הכא. ובפרט לפי מה שפרש""י והוא מדברי חז""ל בשעה שקבלו להזקנים אמרה צפורה אוי לנשותיהם של אלו ואז ידעו דבר זה. ומה שייכות לזה האשה הכושית. ונראה כי ביבמות (דף ס""ג) כתבו התוס' לחד תנא שגרש משה לצפורה ובסוף גיטין אומר אם שנאת שלח. וח""א שנוי המשלח ולא פליגי הא בזווג ראשון אסור לגרש ובזווג שני מותר. וא""כ אהרן ומרים שלא ידעו שמשה עשה כן עפ""י הדבור בודאי לא חשדו אה משה שעשה איסור לגרש. והוכיחו דצפורה אצלו זווג שני ומזה נדע שנסב את אשת מלך כוש וצפורה הוית זווג שני:"